ילדי גן אפרסמון ברובע ט"ז אומנם נרשמו אליו בזמן ואף שובצו אליו, אך הנייר סופג הכל, בפועל הגן נמצא בשלבי בניה ולא בטוח כלל שהוא יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים הקרובה. נראה שפעם נוספת מפתיעה פתיחת שנת הלימודים את עיריית אשדוד, ששנה שניה ברציפות מתחילה את בניית הגנים באיחור ושולחת את ילדי הגנים והוריהם אל רובעים אחרים בעיר.

"בשנה שחלפה נאלצנו לשלוח את הילדים לגן ברובע יא' משום שבניית גני הילדים לא הסתיימה בזמן והתעכבה בחודשיים שלמים", אומרת לנו אפרת, תושבת הרובע. "השנה שתתחיל בסוף אוגוסט נחווה הכל שנית, כשבניית שני גנים נוספים, אליהם שובצו ילדינו לא יהיו מוכנים עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה. הפעם שובצו ילדינו הרכים בבית ספר (???) "דביר" שברובע ט'. הדבר מערים עלינו ועל ילדינו קשיים רבים. כל פנייתינו לגורמים הרלוונטים לא הועילו ואף אחד לא באמת מתייחס ברצינות", ממשיכה ומציינת אפרת.

בחודש יוני השנה, כאשר התבשרו תושבי הרובע שגם בשנת הלימודים הקרובה הם יאלצו לשלוח את ילדיהם אל גן ברובע מרוחק, פנתה אפרת אל ראש מינהל החינוך בעירייה, אריה מימון, בתקווה שאולי ממנו תבוא הישועה. בפנייתה אל מימון כותבת אפרת: "אני כועסת ומאוכזבת מעיריית אשדוד - שבדיוק כמו בשנה שעברה, בה בני שובץ לגן שזיף, בניית הגן החלה מאוחר מדיי!!!!!! למה לא להתחיל בתאריך שבו הגן יהיה מוכן לקבל את הגוזלים שלנו עם תחילת שנת הלימודים??? מדוע יש צורך לטרטר את הילדים, וכמובן גם את ההורים, למקומות אחרים וזמניים בעיר???"

בהמשך מכתבה מתארת אפרת את התלאות שעברו היא והורים נוספים ברובע עם ילדיהם: "בשנה שעברה קיבלנו גן מוזנח, ללא ממ"ד, באזור יא' (וקבלת גן שזיף התעכבה עד לחודש נובמבר!) ... השנה נמצא את עצמנו נגררים לרובע ט... ואני שואלת את עצמי - למה???  הרי ידוע מראש שהגן יפתח אז למה לא לעבוד בשיא המרץ ולעמוד בלוחות זמנים ללא דיחוי?  אנחנו חיים במדינת "יהיה בסדר", והעיר אשדוד מסגלת לה את השיטה הזו שנה אחר שנה, על חשבוננו ועל חשבון ילדנו הקטנים".

כמו תושבים אחרים ברובע, גם אפרת מרגישה כתושבת סוג ב' בעיר, והדברים נכונים לא רק בעניין גני הילדים, אלה בעניינים נוספים הקשורים לרובע ועליהם כתבנו לא פעם באשדוד נט. "אני גרה ברובע טז' שלוש שנים, משלמת ארנונה גבוהה מאוד בכל חודש ללא דיחוי, למרות שאין לי פה את כל השירותים שעל העיר לספק לי, למעשה רק בחודש האחרון נבנה פה גן משחקים ונשתלו פרחים ועצים באופו חלקי. יש עוד המון עבודה על מנת שהרובע יהיה במצב סביר ואוכל סוף סוף ללכת על המדרכה באופן רצוף, מבלי שארד ואעלה ממנה מספר פעמים בגלל שיבושים שונים בדרך. אך פה אני שותקת (כועסת ושותקת), אבל בניית גן ילדים היא דבר ראשון במעלה. לא אשתוק. לא בפעם השנייה!", אומרת לנו אפרת בכעס.
 

אריה מימון, ראש מינהל החינוך: "העירייה אינה קובעת מתי מתחילים לבנות אלא משרד החנוך" 

בתגובה למכתבה אליו כותב לה ראש מינהל החינוך, אריה מימון: "קשה קצת לענות על מייל מסוג זה אשר גם שואל, גם עונה וגם קובע קביעות בלתי מתפשרות והשאלה היא מה הטעם במתן מענה לאדם אשר קבע מראש שהעירייה אשמה, ושלא נסיים את העבודה, ושתמיד אנחנו לא נותנים שירות טוב ועוד כהנה קביעות".

לגופו של עניין אומר מימון לאפרת, תושבת רובע ט"ז: "אספר לך שהעירייה אינה קובעת מתי מתחילים לבנות אלא משרד החנוך אשר שולח הרשאות בנייה, עוד אספר לך שכל הרובע שלך נמצא עדיין בבניה מהירה ובדרך כלל לא ניתן לתת מענה מיידי לכל צורכי הציבור אבל כל כאמור לא יעניין אותך מאחר ואת רוצה גן מתחת לבית ובזה הכל מסתכם וכל השאר אינו מעניין- ואת צודקת".

בהמשך תגובתו מבקש מימון להתנצל על עוגמת הנפש שנגרמת לה ולתושבים נוספים ברובע: "אני מבקש להתנצל על עוגמת הנפש שכן אנו בדרך כלל נותנים שירות מצויין וגם הפעם אנו עושים מאמץ עליון לסיים את הבניה בזמן אבל גם אם לא נסיים בזמן השהות בגן אחרת הינה קצרה וזמנית וזה חלק מהמחירים שמשלמים על פתיחת תוכנית לאומית מיידית לגני 3-4 אני סבור שקצת ערבות הדדית והבנה לא יזיקו צר לי שהמדינה שלחה אישורי תקצוב לבניה מאוחר אך בכל זאת זה המצב ונשתדל לשפרו".

דבריו אלה של מימון מתייחסים לחוק חינוך חינם מגיל 3, שעל החלתו הוחלט רק לפני חודשים ספורים. עיריית אשדוד הצליחה בפרק זמן קצר מאוד להקים כיתות גן חדשות בפיקוח של העירייה, שאמורות לתת מענה לאלפי משפחות. עבור כל משפחה מדובר בחיסכון של כ- 1000 ש"ח. מימון מביא כדוגמא את העיר באר שבע, שם יהיו 1700 ילדים ללא גן ילדים במסגרת חוק חינוך חובה חינם. עוד מציין מימון את העיר אשקלון, שלדבריו גם בה יהיו לא מעט ילדים ללא גנים. "בהרצליה "בבאר שבע 1700(!!) ילדים ללא גן, באשקלון 520, הרצליהפותחים שנה רק באוקטובר בשל עיכובי בניה", אומר מימון ומציין שיש עוד דוגמאות רבות בכל הארץ. 

אפרת: "נכון שהמייל שלי נכתב מתוך כעס ואכזבה, וכמו כל הורה אני רוצה את הטוב ביותר עבור ילדי! בני בן 4, והוא יידע מצויין איך לשכנע אותך לקנות לו סוכריות גומי או לשחק כדרוגל, אבל אין לו מושג מה עושים במקרה שגן לא מוכן בזמן. אני רק יודעת להגיד לך בוודאות שזה מאוד יאכזב אותו ושהוא לא אוהב שהגן רחוק ולא רואים את הבית... לכן אני פה, בשבילו. אני רוצה לדעת שכל המאמצים נעשים על מנת להשלים את העבודה המרובה, וזה אומר שהפועלים יכולים להישאר שעות נוספות, שניתן אולי להגדיל את מס' הפועלים (המצומצם)".

צילום באדיבות: ראשון נט