בתוכנית המתאר של אשדוד שאושרה בשנת 1960 הוגדר המתחם כמרכז עירוני מסחרי .
 16 שנים מאוחר יותר החליטה הוועדה המקומית לאשר תוכנית שמתירה לבנות כ-750 יחידות דיור בשטחי המע"ר.
וועדה התייחסה לתוכנית זו כתוכנית מתאר כוללנית לאזור המע"ר, אך למעשה התכנית הוגשה כתב"ע (תכנית בניין עיר) נקודתית בלבד.

העירייה הסבירה למבקר המדינה כי הסטאטוס של התוכנית מיטיב עימה מכיוון שהוא חוסך ממנה התמודדות עם תביעות פיצויים שתושבים יוכלו להגיש אם תאושר.

עוד טוען המבקר כי העירייה נתנה  ליזמים פרטיים שהחזיקו במגרשים על חוף הים פיצוי בצורת זכויות בנייה מוגדלות בשטחי המע"ר, תוך שהיא עוקפת את חוקי התכנון והבנייה בנושא ניוד זכויות. המבקר העיר על כך כי השיטה בה השתמשה העירייה לניוד זכויות הבנייה ה"צפות" נוגדת את עקרונות היסוד של תכנון ובנייה שנקבעו על ידי בית המשפט העליון שקובעים שלא ניתן לסחור באחוזי בנייה במנותק מהמקרקעין שאליהם הם מתייחסים.
"מתן זכויות בנייה 'צפות' מעורר חשש לקבלת החלטות לא ענייניות של העדפת יזמים מסוימים תוך פגיעה באינטרס הציבורי", מציין המבקר.
מבקר המדינה העיר לוועדה המקומית שהפיצוי שהיא אישרה לחברות הינו פיצוי מוגדל וכי יש בעיה עם העובדה שלא הוכנה חוות דעת שמאית עדכנית שתקבע את שווי הפיצוי.

המטרה של עסקאות אלה, על פי העירייה, הייתה לצמצם את הבנייה על חוף הים ולשמור על השטחים הפתוחים. במסגרת זו קיבלו מספר חברות פרטיות שהחזיקו במגרשים על חוף הים זכויות בנייה במגרשים בני 5 עד 10 דונם, חלקם הגדול של הזכויות בתחומי מע"ר דרום.  

עיריית אשדוד נמסר: "עיריית אשדוד מקבלת בברכה את דו"ח מבקר המדינה, ותפעל מיידית ליישום מסקנותיו. עם זאת, פרקים נכבדים בדו"ח עוסקים בהחלטות שנעשו במהלך הקדנציות של ראש העיר הקודם, שחלקן תוקנו או שונו עם בחירתו של יחיאל לסרי לתפקיד.
כך למשל נושא הזכויות הצפות, עליו מתח מבקר המדינה ביקורת, שבוטל ביוזמת ראש העיר עם כניסתו לתפקיד.
נושא התכנון העירוני מטופל באופן מעמיק על ידי עיריית אשדוד בשנים האחרונות. עם כניסתו של לסרי לתפקיד החל ניתוח מעמיק ורחב של כלל צורכי העיר בנושא מגורים, מסחר, תחבורה ותעסוקה, וזאת כדי להכין תוכנית מתאר כוללת לעיר.