בחודש מאי אירע הרצח הסתמי והמזעזע של אלכסנדר לוינשטיין. מכתב האישום שהוגש נגד החשוד הרצח, איתמר דהן, עולה שסיבת הרצח: סיגריה וקללה.

שבועיים וחצי לאחר הגשת כתב האישום נגד דהן, מגישה פרקליטות מחוז דרום כתבי אישום נגד שבעה מחבריו, שארבעה מהם היו איתו בשעת הרצח אותו ביצעה על פי החשד.

ארבעה מהחשודים הואשמו בכך שתקפו את אלכסנדר לוינשטיין תקיפה בנסיבות מחמירות, רק בגלל שלא נעתר לבקשתם לתת להם סיגריה ואף העז לקלל אותם.

מכתב האישום עולה שהם תקפו את לוינשטיין יחדיו, אך לוינשטיין, שהיה בחור גבוה וחסון, הצליח להשתחרר ולהימלט על נפשו. על פי כתב האישום, דהן, החשוד ברצח, החל לרדוף אחרי לוינשטיין כשהוא אוחז בסכין בידו. אחד מחבריו מנסה לעצור מדהן מלהגיע אל לוינשטיין ולפגוע בו, אך ללא הצלחה. על פי החשד, דהן דוקר את לוינשטיין דקירות קשות שגורמות ללוינשטיין להתמוטט ולגסוס על המדרכה.

על פי כתב האישום, מייד לאחר שדהן דקר את לוינשטיין, הוא כיסה את פניו בחולצתו ונמלט בריצה לבניין מגוריו ברחוב נחל לכיש 27. חבריו, שהיו עימו בשעת הרצח, כיסו אף הם את פניהם ונמלטו לאותו הבניין. את הסכין ואת חולצתו המגואלת בדם, החביא דהן בחדר המכונות של המעלית בבניין מגוריו.

כתב האישום מתאר כיצד ביקש דהן מאוחר יותר באותו הערב מאחד הקטינים שחברים בחבורה, שישטפו את הסכין ויפטר ממנה. הקטין ביצע את בקשתו, ולפי כתב האישום, הוא עשה זאת לאחר שקיבל מדהן איומים שהוא ישבור לו את הראש. את הסכין הוא החביא במסתור כביסה בביתו.

למחרת הרצח, בדרכו לבית הספר, משליך אותו הקטין את הסכין בחורשה באזור גן יבנה. בדרכו חזרה מבית הספר, מקבל הקטין שיחת טלפון משני חברים אחרים בחבורה, שלא נכחו בעת הרצח, אך מנסים לטשטש את עקבותיו של דהן ולמנוע מהמשטרה להגיע אליו. השניים קובעים עם הקטין בביתו של אחד מהם. כאשר מגיע הקטין למקום המפגש, עוצרים אותו השניים בכניסה לבית ומבקשים ממנו לפרוק ממכשיר הסלולרי שלו את הסוללה ואת כרטיס הSIM מחשש שהם יוקלטו או יאזינו לשיחתם.

בהמשך אותו היום, מתקשר הצעיר שבביתו נערך המפגש לאותו הקטין ומורה לו להביא את בגדיו המוכתמים בדם של דהן. הקטין ביחד, עם השניים, נוסעים לחורשה בה השליך את הסכין. לאחר חיפושים הם מצליחים למצוא אותה זרוקה במקום.

שני הנאשמים חשודים בכך שתידרכו את הקטין כיצד לנהוג במידה והמשטרה מגיעה אליו, מה לומר ואיך להכחיש מעורבות במעשה.

מאוחר יותר, כאשר כל החשודים כבר היו עצורים בידי המשטרה, בדיון שנערך בבית המשפט, החל אחד החשודים לאיים על אחד הקטינים ולהפחידו. על פי כתב האישום, אמר החשוד לקטין: "יא קוקסינל, יא מלשין, אני אזיין אותך", כל זה בבית המשפט בדיון להארכת מעצרו. אותו הנאשם, כך מתברר מכתב האישום, למרות ששוחרר למעצר בית מלא, הפר אותו ואותר ע"י המשטרה כשהוא הניגוד למעצר שהוטל עליו, נמצא משוטט ברחובות.

חשוד אחר הגדיל לעשות ופתח לאחד הקטינים, בו חושדים חברי החבורה כמי ש"פתח" על דהן, דף פייסבוק בה הוסיף את תמונתו של הקטין, תחת הכותרת "עובד במשטרת ישראל" וכן "פותח על החבר'ה בחקירה" ועוד שלל קללות, זאת על מנת להטריד את הקטין.

חלק מהחשודים הודו במשטרה בעבירות המיוחסות להם והביעו חרטה על מעשיהם, אך חלק אחר ממשיך להאשים את עולם מסביב, רק לא את עצמו ואת השטן שצמח בתוכו.