ציון טייב ז"ל, נפטר לפני 11 שנה ממחלת הסרטן הנוראית, והוא רק בן 57 במותו. הוא הותיר אחריו אלמנה ו- 4 ילדים. טייב ז"ל היה מבין מקימי נמל אשדוד. הוא עבד בנמל במשך 34 שנה בתפקידים שונים, וכאשר הוקם מתקן התפזורת, היה מבין הראשונים שהחלו לעבוד בו.

 

"אבא עבד בבור - המקום אליו נשפכו הפוספטים והאשלג שהגיעו לנמל, ומשם הועמסו על מסועים והוסעו לאיחסון לפני שהועמסו על אוניות לחו"ל", כך מספרת השבוע סנדרה, ביתו הבכורה של ציון טייב ז"ל.
 

לדברי ביתו, שנים ארוכות היה חשוף אביהם לאבק הפוספטים והאשלג כחלק מעבודתו. "אף אחד לא ידע עד כמה זה הרסני. אבא ועובדים אחרים שחלו במתקן התפזורת בסרטן, לא ידעו על הסכנות".
 

לפני כ- 15 שנה התגלתה בגופו של טייב מחלת הסרטן. "הוא היה העובד השלישי שחלה בסרטן באותה המחלקה", מספרת סנדרה. במשך 4 שנים הוא נלחם במחלת הסרטן, אך היא הכריעה אותו. לפני 11 שנה הלך ציון טייב לעולמו, כשהוא מותיר אחריו את ילדיו ואישתו הכואבים.
 

סנדרה מספרת: "אבא מעולם לא היה חולה, אפילו לא בשפעת. אני עוד זוכרת את הריחות שהיו נתפסים על גופו כתוצאה מאותה העבודה במתקן התפזורת. היו מביאים להם כיסוי לפה ולאף, כמו זה בבית החולים, כאילו שזה עזר במשהו. היה ברור לנו מההתחלה שהמחלה הגיעה כתוצאה מהעבודה שלו בנמל. חוץ מאבא חלו עוד 7 עובדים מאותה המחלקה בסרטן".
 

לאחר מותו פנתה המשפחה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר במותו של יקירם כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בקשר שבין העבודה בנמל אשדוד לבין המחלה ודחה את התביעה.
 

המשפחה לא אמרה נואש ופנתה למשרד עוה"ד מרקמן את טומשין, על מנת שיגישו בשמם תביעה לבית הדין לעבודה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי. המשרד מתמחה בנזקי גוף ובפגיעות עבודה והחודש אף פתח סניף באשדוד.

במקביל הגישה במשפחה, ביחד עם משפחות נוספות שיקיריהם חלו בסרטן בנמל, תביעה על סך מיליוני שקלים נגד נמל אשדוד ונגד כימיקלים לישראל. תביעות אלה עדיין נידונות בבתי המשפט. "הנמל וגם האחים עופר מתנערים מאחריות. 7 משפחות נמצאות בתביעה נגדם", מספרת סנדרה.
 

לאחר הליך משפטי ארוך, בו הוכיחו עוה"ד גלעד מרקמן וניר גנאינסקי כי מותו של טייב נגרם כתוצאה מהעבודה, והוכח כי הפוספטים והאשלג שאוחסנו בנמל אשדוד לשם הטענתם על האוניות פלטו קרינה אשר סיכנה את העובדים וגרמה להתפתחות מחלת סרטן הריאות אצל טייב. רק בתום הליך ההוכחות הסכים המוסד לביטוח לאומי והודיע לבית הדין לעבודה- כי הוא מקבל את תביעת המשפחה להכיר במותו של יקירם כפגיעה בעבודה.
 

עו"ד גלעד מרקמן, שייצג את המשפחה בהליך, מסביר כי מדובר בתקדים חשוב מאוד לעובדים החשופים לחומרים מסוכנים בכלל ולעובדי נמל אשדוד בפרט. "זוהי החלטה חשובה ביותר לא רק למשפחתו של המנוח אלא לעובדי נמל אשדוד בכללותם ולעובדים נוספים החשופים לחומרים מסוכנים ולקו בסרטן. משך שנים ארוכות סירב הביטוח הלאומי להכיר במחלות סרטניות כתאונות עבודה. בשנים האחרונות עלה בידנו להכיר במחלות סרטניות אצל כבאים, אצל עובדי שיש, אצל נגרים ועוד. אבל הביטוח הלאומי התעקש לגבי עובדי הנמל שלקו בסרטן כמי שנפגעו בעבודתם, וזאת על אף החשיפה ארוכת השנים לחומרים המסוכנים ולקרינה. זוהי הפעם הראשונה בה הכיר בית הדין במחלת הסרטן של עובד נמל ככזו שנגרמה עקב העבודה. מדובר בהחלטה פורצת דרך, אני שמח שהצלחתנו לסייע למשפחתו של המנוח ואנו מקווים כי כעת יוכלו גם עובדים נוספים שלקו במחלת הסרטן לממש את זכויותיהם", אמר עו"ד מרקמן.
 

סנדרה תורג'מן, ביתו של ציון טייב ז"ל: "זו החלטה שיש בה שמחה אבל בעיקר עצב. אבא נפטר בגלל הפרנסה. הוא הלך לעבוד למען משפחתו, ולא שב. לא האמנו כאשר הביטוח הלאומי הודיע שהוא מקבל את התביעה שלנו. הבאנו חוות דעת של מומחים מהשורה הראשונה, ביניהם של פרופסור אליהו ריכטר, מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. היינו בטוחים שההליך עם הביטוח הלאומי יימשך עוד שנים רבות. כעת אנו מקווים שההכרה הזאת תסייע ותפתח את הדרך להכרה של נמל אשדוד וכי"ל. כשקוראים את דוח המומחים, אי אפשר שלא להבין מה קרה שם".

מחברת נמל אשדוד נמסר בתגובה לפניית אשדוד נט: "בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע תלויה ועומדת תביעה אזרחית שהוגשה על ידי עיזבונו ויורשיו של מר טאייב ז"ל כנגד חברת נמל אשדוד ואחרים. לפיכך, אנו מנועים מלהגיב בעניין ההליך המתנהל".