בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הרכב השופטים נתן זלוצ'ובר, דניאל בן טולילה וטל לחיאני שהם) גזר היום על הנאשם דקל ששונקר 32 שנות מאסר בפועל. בנוסף הפעיל בית המשפט במצטבר עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים שהושת על הנאשם במסגרת תיקו הקודם, כך שבסך הכליהיה על הנאשם לרצות 32 שנים ו-10 חודשים מאסר בפועל. עוד חויב הנאשם לפצות כל אחת מן המתלוננות פיצוי בסך 45,000 ₪, ובסך הכל275,000 ₪.

בקביעת עונש המאסר קיבל בית המשפט את עמדת המאשימה במלואה.

עונש זה נגזר על הנאשם לאחר שהורשע בשורה של עבירות מין קשות, בכללן עבירות אינוס, מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה, הפצת מחלה וניסיון להפצת מחלה שביצע כלפי 6 מתלוננות שונות, ביניהן מתלוננת קטינה כבת 13.

במסגרת גזר הדין קבע בית המשפט כי הנאשם פגע פגיעה קשה בערכים החברתיים המוגנים. חומרה יתרה מצא בית המשפט בכך שבחירת הקורבנות על ידי הנאשם לא הייתה אקראית ונעשתה מתוך הבנה כי מדובר בקורבנות מוחלשים המצויים בשולי החברה. חלקן של המתלוננות מונמכות קוגניטיבית, חלקן סבלו מפגיעות מיניות קודמות ומרביתן סבלו ממצוקה כלכלית קשה.

במסגרת גזר הדין, בית המשפט ציין כי  "הנאשם כ"זיקית", ניצל את מצוקת קורבנותיו, הציג עצמו כבעל יכולות, אמצעים, קשרים, והכשרות שונות בהתאם לסיטואציה ובלבד שיהיה בכך כדי ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם מי מהן ובתוך כך לפגוע בהן. הנאשם עושה בחלק מהמקרים שימוש בשם נעוריו (לדבריו) "נתנאל" ובחלק האחר בשם "דקל", לעיתים במקביל, על מנת לטשטש זהותו או לבסס יחסי אמון עם המתלוננת. הפסאדה של פילנתרופ שכל כולו כוונות טובות לסייע לשם שמים גרמה לכך שהמתלוננות שלא הכירו את הנאשם, בטחו בו, התקרבו אליו ואפשרו לו את אותה "שעת כושר" לתקוף אותן מינית. בחלק מן המקרים, המניפולציות נמשכו גם לאחר שפגע מינית במי מקורבנותיו ובאמצעותן ניסה להניא אותן מלהגיש תלונה במשטרה או ליצור לעצמו מבעוד מועד "הגנה" מפני טענה של אינוס".

עוד פורט בגזר הדין: "העובדה כי הנאשם חטא בעבירות קשות ורבות פרק זמן קצר ביותר לאחר שחרורו ממאסר ממושך מעידה כאלף עדים כי הלה לא הפנים דבר; כי נשקפת ממנו מסוכנות גדולה כלפי הציבור וכי משך שהייתו מאחורי סורג ובריח, הנו ביחס ישיר למשך הזמן שהציבור יהיה מוגן מפני ידו הרעה".

ביחס לעבירה של הפצת מחלה נכתב בין היתר: "מיותר לציין כי הנאשם לא טרח לציין דבר מחלתו למי מקורבנותיו, לא היה במעקב רציף, לא קיבל אישור לקיום יחסי מין לא מוגנים. בחלק מהמקרים קביעתנו הפוזיטיבית היא כי גם לא עטה קונדום. כחלק מתמונת הנזק, לקחנו בחשבון גם את הבהלה והבעתה שאחזו בקורבנות לאחר שנודע להן שהנאשם חולה איידס עד אשר עברו בדיקה ששללה כי נדבקו על ידו".