למרות שבית המשפט קבע כי הרופא לא התרשל, השופטת אורנה סנדלר איתן מבית משפט השלום באשדוד, פסקה בעקבות תביעה שהגישה האשה באמצעות עו"ד דותן לינדנברג  כי הרופא פגע באוטונומיה של החולה ועליו לפצות אותה.  

 האשה סיפרה בבית המשפט כי הרופא "נכנס חזק ללב, הסתכלתי עליו כמו על אלוהים, הוא אמר שהחיוך יהיה יפה... הוא גרם לי לתקווה, כי חלמתי על השיניים".

השופטת נימקה החלטתה בכך שבשל התקוות שנטע הרופא השיניים  בליבה, הפציינטית הייתה מוכנה לקבל על עצמה טיפולים פולשניים במשך חודשים, עם כל  הסבל הכרוך בהם.

בנוסף היא התאמצה למלא אחר הנחיותיו של הרופא להתקין את התותבות האחוריות, חרף הכאבים והדימום שבפיה.

השופטת פסקה כי אף שלא רשלנותו הישירה של הרופא  היא שגרמה לכישלון הטיפול, התנהלות הרופא העצימה את סבלה הנפשי של הפציינטית בגין ניפוץ תקוותיה הרבות עם כישלונו.

גם אם נאמר שהתובעת הייתה בוחרת בסופו של דבר  לבצע את הטיפול ואף לא היה עולה בידה להפסיק לעשן ולשפר את הרגלי ההיגיינה שלה באופן שהיה משפר מהותית את סיכויי הצלחתו, סיבלה הנפשי בשל כישלון הטיפול ותחושת התסכול החריפה, היו פחותים בהרבה  אילו ידעה מלכתחילה להעריך נכונה את סיכוייו של טיפול זה. 

למרות שהתמונה הקלינית הכללית של פה התובעת לא השתנתה מהותית בעקבות הטיפול, הרי שעצם כישלון הטיפול, ללא קשר לסיבת הכישלון, השנים שעברו מאז הרעו את סיכוייה של האשה  לשפר את מצב פיה בעתיד.

השופטת קבעה בהחלטתה כי התנהלותו של הרופא שללה מהתובעת את הזכות "לכתוב את סיפור חייה" בעצמה ולהתלבט באפשרויות שעמדו בפניה, תוך שליטה בגורלה.

לפציינטית לא נמסר מידע מהותי שעשוי היה להשפיע  על נכונותה לעבור את הטיפול על הסבל שהיה כרוך בו, כמו גם על נכונותה להוציא את ההוצאה  הכספית המשמעותית מבחינתה.

לבסוף השופטת פסקה כי רופא השיניים ישלם לפציינטית פיצוי בסך של 80 אלף ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה, זאת בנוסף להוצאות משפט ושכר הטרחה של בא כוחה, עו"ד דותן לינדנברג.