שבועיים לפני שלב המאני טיים ושלושה וחצי חודשים לפני מפחי הנפש והדמעות
13.07.18 / 10:26
בעוד שבועיים מתחיל שלב המאני טיים של הבחירות – שלושה חודשים אגרסיביים בהם מי שלא יהיה מוכן למערכה, יבלע! מה עלול להתפוצץ בפניכם? למה כדאי לקרוא את הספר דון קישוט? על ההבדל בין נעים בגב לבחירות, עם מה כן הולכים למכולת ומה כדאי לדעת לפני שיוצאים לצוד לווייתנים?!
-
בבחירות הקודמות למועצת העיר אשדוד (2013) 12 מפלגות לא עברו את אחוז החסימה!!! והן זרקו לפח ביחד 17,500 קולות!
אגב, כל אותן ה12 מפלגות היו בטוחות שהן הולכות להיכנס בגדול למועצה.
אבל רק 10 מפלגות נכנסו למועצת העיר מתוך 22 שהתמודדו:
3 שהתבססו על קולות הציבור החרדי, 3 שהתבססו על קולות יוצאי חבר העמים, הרשימה של צילקר המיתולוגי, הרשימה של ראש העיר המכהן לסרי, מפלגה ותיקה שמתבססת קבוע על הקולות של הקהילה הגאורגית ורק אחת פרילנסרית וחדשה ("אשדוד אחת") עברה את אחוז החסימה (וגם היא נזקקה למשאבים משמעותיים).
הפער בין התחושה למציאות:
בעוונותיי הרבים, ליוויתי באופן אקטיבי כ6 מערכות בחירות מקומיות למועצת העיר אשדוד, הן כמתמודד (נבחרתי 3 פעמים ברציפות למועצת העיר בראש רשימה עצמאית) והן כאיש תקשורת שמלווה את המפלגות והמועמדים באופן צמוד.
מניסיוני אספר לכם שכל המפלגות שהתמודדו מאז ומעולם וללא יוצא מן הכלל, היו בטוחות שהן מקבלות לפחות פי 2 ו3 קולות ממה שהן קיבלו בפועל בקלפי.
מי שהיה משוכנע שיש לו מינימום מנדט/שניים בכיס והוא עובד על השלישי - לא עבר את אחוז החסימה! אלו שהיו משוכנעים שיקבלו 4 פלוס, גרדו את ה2 וכך הלאה...
מה חייבים להפנים לפני שמסתערים?
* ההפתעה הראשונה שתתפוצץ בפניכם - הרוב לא מכירים אתכם! איך זה יכול להיות??? הייתם בטוחים שאתם מכירים את כל אשדוד.... אז זהו שלא - הרוב המכריע אפילו לא מכיר את שמכם (אלא אם אתם מפלגה ותיקה ודומיננטית מאוד, פנינה רוזנבלום או רמטכ"ל לשעבר).
* התחלתם את המסע וקיבלתם מחמאות מהסביבה. איזה כיף, זה אפילו עושה נעים בגב.
זהירות - עם מחמאות לא הולכים למכולת, בטח לא למערכת בחירות.
מי שלא יודע להפוך את המחמאות מהסביבה ל 100% מחויבות מלאה, לצירופם לקרב של אותם המחמיאים... ימצא את עצמו מסתער לבד עם תחושה קשה ש... "דפקו אותי כולם רמאים וכו'" (לידיעתך, רוב הציבור שתפגוש באקראי פשוט מנומסים עם כולם).
* מי שבנה על הפייסבוק שישיט אותו ללב הקהל הרחב, יבין מהר מאוד שהפייס כבר לא ויראלי כפי שהיה בעבר, שהאלגוריתמים שלו השתנו ושבתקופת בחירות יש עשרות מפלגות ופעילים שמשתמשים בדיוק באותו הכלי כדי להעביר בדיוק אותם מסרים...
רק שלחלקם יש יותר משאבים ומסתבר ש "הרשת החברתית" היא כבר בעצם...רשת כלכלית לכל דבר.
* מי שבנה על חוגי בית, יגלה שבמקרה הטוב ביותר הוא יצליח לקיים 30 חוגי בית, בכולם יחד יפגוש במקרה הטוב מאות אנשים שונים וישכנע במקרה הטוב מאוד 40% מהם להצביע עבורו, מה שיכול להתאים לגן יבנה, לא מספיק לעיר בת 250 אלף תושבים (אלא רק כתוספת חשובה לשוליים).
מחויבות אישית:
ראשי הרשימה והצירים המרכזיים בה, צריכים לקחת חופש מוחלט מכל עיסוק אחר בשלושת החודשים הקרובים – שלושה חודשים לפני הבחירות זה עבודה אובססיבית 24/7 . מי שלא בנוי לזה, כנראה לא מספיק מחויב למטרה, חבל שיפריע, שיפרוש כבר עתה.
מחויבות סביבתית:
אם בישורת האחרונה (שלושה חודשים לפני) אתם מביטים ימינה, שמאלה ובעיקר אחורה ומגלים שאין לידכם עשרות פעילים חדורי קרב ואש בעיניים... תקראו את הסיפור על דון קישוט ותעשו חישוב מסלול מחדש.
בידול ומסרים:
שאלת השאלות – למה יצביעו דווקא עבורכם מתוך כל המפלגות האחרות?
אז זהו שלא מספיק שאתם תבינו מה המסר שלכם... השאלה היא איך אתם מעבירים את המסר הייחודי שלכם?!
פתאום תגלו שכולם מבטיחים פחות או יותר את מה שאתם מבטיחים – דיור, תעסוקה, תיירות, חינוך, תרבות, פנאי וכו'.
כ50% מהרשימות שייתמודדו ב2018 באשדוד ידברו בלהט על עיר חילונית/דמוקרטית, כ 30% מהפלגות ידברו על חשיבותה של המסורת והשאר לא יעזו להעלות נושא נפיץ זה.
בשורה תחתונה השאלה לא תהיה איזה מסר תעבירו, אלא איך תעבירו את המסר לעשרות אלפים בתקווה שמתוכם תצליחו להביא לקלפי כ 10% -15% מהם, קרי – לפחות 4000 שיצאו מהבית מתוך אמונה שדווקא אתם תצילו את המולדת.
ארגון:
הצלחתם להחדיר את המסר, כל הכבוד אתם בחצי הדרך...
עכשיו צריך לצור מנגנון מאורגן שיביא לידי ביטוי את ההצלחה התיאורטית שלכם.
אתם עשויים לגלות שאנשים שכבר שכנעתם לפני שבוע, חודש, חודשיים... להצביע עבורכם, נפגשו בדרך עם מועמד/פעיל אחר שגם הוא נשמע מאוד כריזמטי ומשכנע והפך את הקערה על פיה. אם לא שימרתם את אלו שפגשתם בדרככם הצודקת... אתם תופתעו בקלפי ולאו דווקא לטובה.
לשם שימור אוהדים והפיכתם למצביעים בפועל, חובה להקים מערך ארגון משומן הכולל מטה שנמצא בקשר עם אלפים, יודע לשמר אותם ואף להניע אותם ביום הגורלי להצביע.
לסיכום -
אם אתה שואל למה אני כזה סקפטי ולא זורם - תקרא/י את השורה הראשונה בכתבה ש12 מפלגות בבחירות הקודמות לא עברו את אחוז החסימה כשהיו בטוחות שהן חזק על המפה.
כדי להצליח בבחירות, אין חצי הריון, אין ליד, אין כמעט, אין כאילו - יש 100% נחישות כבסיס, נראות ברמה גבוהה, בידול חד ומאוד מאוד ברור, תקציב משמעותי לקמפיין, משאבים למערכת ארגון משומנת והכי חשוב - כמה שיותר פעילים נלהבים.
אם יש לכם את כל אלו - סעו לשלום, המפתחות בפנים... אבל זכרו - עם חכה לא יוצאים לצוד לווייתנים.