נתונים יבשים:

כ 189,641 תושבי אשדוד הם בעלי זכות הצבעה  - כלומר שהם אזרחים  מגיל 17 ומעלה.

 יום הבחירות לראשויות המקומיות יהיה בפעם השניה בהיסטוריה - יום חופשי, במטרה לשפר את אחוז ההצבעה.

בעלי זכות ההצבעה  שמגיעים לקלפי מקבלים 2 פתקים - 1 פתק צהוב לראשות העיר ו 1 פתק לבן למועצת העיר.

החישוב לשאלת ראש העיר הוא פשוט - מי שמקבל 40% ומעלה מהקולות של אלו שהצביעו, יכול לזכות בראשות העיר ובתנאי שאף אחד לא קיבל יותר קולות ממנו.

אם אף אחד לא זוכה ב40% מהקולת הגיעו להצביע בפועל לראשות העיר - מתקיים סיבוב שני בין ה2 שקיבלו הכי הרבה קולות ונערך יום בחירות על הפתק הצהוב - רק בין שניהם (לא יום חופש ובלי בחירות למועצת העיר).

אנחנו כרגע נסביר את השאלה היותר מורכבת - כמה קולות יעניקו מנדט 1 כמה לשני וכך הלאה.

התוצאה תלויה במספר פרמטרים ובעיקר באחוזי ההצבעה של כלל הציבור ובכמה קולות ילכו לפח, כלומר כמה קולות יצביעו לאלו שלא יקבלו מספיק קולות למנדט הראשון:

בבחירות האחרונות של 2018 מתוך 182,993 בעלי זכות בחירה באשדוד, הצביעו 118,363 שהסתכמו באחוזי שיא של כל הזמנים באשדוד והכי הרבה מבין הערים הגדולות -  % 64.68 הצבעה.  את זה ניתן לשייך לשילוב של יום השבתון + מחאת השבת שחיממה את האווירה והוציאה יותר אנשים להצביע.

ב2024 יהיו 189,641 בעלי זכות הצבעה ואני צופה שאחוז ההצבעה יעמוד על סביב ה 54% - 56% -
כלומר להערכתי יגיעו כ 105,000 מצביעים בפועל. 

כיצד מחשבים את המנדט הראשון (אחוז החסימה):

בבחירות לרשויות המקומיות אחוז חסימה הוא "הפוך" מהבחירות לכנסת: כדי להשתתף בחלוקת המנדטים די לרשימה לזכות ב-75% בלבד מהמדד למנדט.

אם אכן  כ-100,000 איש יצביעו בבחירות 2024 באשדוד - נחלק מספר זה ל- 29  (שהם מספר חברי מועצת העיר) = 3450 קולות. נכפיל ב75% = 2590.

2590 קולות ישמשו לאחוז החסימה. מי שעבר מספר קולות זה, יכנס לחישוב חלוקת המנדטים (אבל עדין לא מקבל מנדט).

עתה טורפים את הקלפים מחדש -

אם נניח שהצביעו 100000 ומתוכם נניח שוב ש 10,000 קולות הצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה... מה שעושים -  גורעים את ה 10,000 קולות מה 100000 ונותרו לספירה כ 90000 קולות שאותם מחלקים ה 29 מנדטים.

התוצאה תהיא - כ 3100  קולות יהיה שווים מנדט פלוס מינוס 5%.

כעת מחלקים את מספר הקולות שקיבלה כל רשימה בכ-3100 קולות (לפי הערכה שלנו) ומקבלים את מספר המושבים שבו זוכה כל רשימה למועצת העיר.

רגע, לפני שאתם לוקחים מחשבון ומחשבים...3100 כפול Y = X מנדטים .....חכו... זה יותר מורכב:

לאחר סיום חלוקת הקולות שקיבלו המפלגות למנדטים, ולאחר שנבדקה האפשרות למימוש הסכמי העודפים (אסביר בהמשך), עכשיו מוענקים עודפי הקולות שעברו את אחוז החסימה לרשימה לה חסר מספר הקולות הנמוך ביותר להשלמת מנדט ( מעגלים כלפי מעלה), וכן הלאה עד להשלמת מספר חברי המועצה.

אז במקום שתסבכו עם חישובים אנסה לעשות את העבודה השחורה עבורכם -

כמה קולות יהיו שווים כמה מנדטים בבחירות ב2024 וזה הניתוח שלי פלוס מינוס 5%:

מפלגה שתזכה בכ- 2900 קולות תוכל לקבל מנדט אחד (מאחר והיא תעבור את אחוז החסימה ותהיה קרובה למספר הקולות של המנדט)

מפלגה שתזכה ב- 6000 - 7800 תוכל לקבל 2 מנדטים. 

מפלגה שתזכה ב- 8800 - 12000 קולות תוכל לקבל 3 מנדטים

מפלגה שתזכה ב- 12200 -14800 קולות תוכל לזכות ב- 4 מנדטים.

מפלגה שתקבל 15000 - 18,000 קולות תוכל לקבל את המנדט החמישי

מפלגה שתקבל 18,200 - 21000 קולות תוכל לקבל שישה מנדטים

עיוותים אפשריים בתוצאות:

*יתכן בהחלט מצב שרשימה אחת תקבל 5600 קולות ורשימה מתחרה תקבל 8300 קולות ולשניהן יהיו אותם 2 מנדטים לכל אחת...

מצד שני יתכן מאוד שהפער בין מפלגה שתזכה למנדט בודד למפלגה שתזכה ב 2 מנדטים, יהיה עשרות קולות בודדים בלבד.

גם הסכם עודפים יכול להביא למצב שמי שקיבל למשל מספר קולות ל 3 מנדטים כדוגמה, יכול לפתע 4 מנדטים גם אם יש לו קולות זהים או אפילו פחות ממפלגה שקיבלה 3 מנדטים (וזאת בזכות הסכם עודפים שנרחיב עליו למי שיש לו סבלנות).

חישוב למזוכיסטים בלבד (מאוד לא מומלץ לקריאה לסובלים מבעיות קשב וריכוז בכל דרגה שהיא - כלומר לרוב האוכלוסיה) -
מהו הסכם עודפים:

טוב' אם אתם ממש רוצים לחפור עוד ועוד, אז אין לי ברירה, אני חייב להסביר לאלו שרוצים לדעת -

הסכם עודפים הוא הסכם בין שתי רשימות שמאפשר החוק, במטרה להעלות את סיכוייה של אחת מהן לזכות במנדט נוסף.

על מנת לזכות במנדט נוסף כתוצאה מחתימה על הסכם עודפים צריכים להתקיים כל התנאים הבאים:

א. כל אחת משתי המפלגות השותפות להסכם חייבת לעבור את אחוז החסימה, שהוא: סך הקולות הכשרים, חלקי מספר המנדטים במועצה, כפול 0.75.

ב. חיבור העודפים של שתי השותפות להסכם צריך לעבור את הקולות הדרושים למנדט נוסף.

ג. העודפים שלך למנדט הבא הם יותר מהעודפים של שותפך להסכם.

לכאורה זה לא הכי מסובך בעולם, אבל רק לכאורה כי להבנתי משרד הפנים עושה טעות בנוסחה המתמטית שהוא אימץ ובניגוד לכוונת המצביע הקטן  ולהערכתנו גם בניגוד לכוונת המחוקק וסיבך את החישוב מאוד:

כדי להחליט כיצד יחולקו המנדטים העודפים, נעזרים בנוסחה מתמטית הנקראת "מודד לרשימה". השיטה אומצה כדי לחזק את המפלגות הגדולות.
המודד מחושב כך: המונה הוא מספר הקולות שהרשימה קיבלה, והמכנה הוא מספר המנדטים שהיא קיבלה + 1 .

הרשימה שהמודד שלה היה הגבוה ביותר – זוכה במנדט נוסף. 

המשמעות של ה+ 1 לחישוב מספר המנדטים המקורי שהמפלגות קיבלו, מעניקה ייתרון משמעותי לרשימה הגדולה.

הכיצד?

בשלב זה מתייחסים ל-2 רשימות שחתמו על הסכם העודפים כאל רשימה אחת, ובהתאם לכך מחשבים את המודד לרשימה. כלומר – המונה הוא מספר הקולות ש-2 הרשימות קיבלו ביחד, והמכנה הוא מספר המנדטים ששתיהן קיבלו ביחד + 1. 

הסכם עודפים מחבר בין שתי רשימות, ולכן יוצר רשימה גדולה יותר מבחינת חישוב המודד לרשימה ומבחינת הסיכויים לזכות במנדטים עודפים.

דוגמה למה שקרה בבחירות 2018 באשדוד:

כדי להבין את העיוות - ניקח לדוגמה את מה שקרה בבבחירות אשדוד 2018 - ש"ס ואשדוד בתנופה ערכו ביניהם הסכם עודפים - ש"ס קבלה לאחר ספירת הקולות -  5 מנדטים + 420 קולות ו"אשדוד בתנופה" - 2 מנדטים פלוס 1100 קולות עודף.

עכשיו יש לבחון - האם עודפי הקולות שקבלו, מאפשרים למי מהם לקבל מנדט נוסף?!

כיצד מחשבים מי מקבל מנדט נוסף?

מתייחסים אליהם כאילו הם היו סיעה אחת ואז בחישוב הקולות יוצא שיחדיו יש להם 7.4 מנדטים, כלומר - 0.4 מעל ה7 מנדטים. עתה, מאחר ואף מפלגה אחרת (או שתי מפלגות אחרות שעשו הסכם עודפים) לא היו יותר קרובים אליהם למנדט נוסף (כלומר כולם קבלו פחות מעודף של 0.4 מעל למנדטים שלהם), יצא ששתי המפלגות (ש"ס ואשדוד בתנופה) קיבלו יחדיו 8 מנדטים.

עתה נותרת השאלה למי מהשתיים הולך המנדט הנוסף? האם ש"ס מקבלת את המנדט השישי או אשדוד בתנופה את השלישי?

על פי ההגיון הבריא אומר - מי שקיבל את העודף היותר גדול מרוויח את המנדט הנוסף. כלומר אשדוד בתנופה אמורה הייתה לקבל את המנדט השלישי.

אממה, הנוסחה שאימץ משרד הפנים יצר מצב שדווקא ש"ס קיבלה את העודף וזכתה ל 6 מנדטים, למרות שהיו לה רק 420 קולות עודף. 

לא הגיוני מבחינת רצון הבוחר, אבל לכו תחפשו הגיון במשרד הפנים.

בשיטה של משרד הפנים, בכל חישוב יהיה ייתרון למפלגה גדולה על פני קטנה (שכן בזכות החלוקה למספר מנדטים גבוה יותר, המנדט הוא לכאורה נמוך יותר (רק לטובת חישוב העודף) ואז נווצרו לה עודפים מצטברים כבר מהמנדט הראשון וכך הלאה. 

המשמעות:

1 - עיוות כוונת המחוקק שאומר שהמפלגה שהכי קרובה לעודף מעל המנדט שלה צריכה לקבל אותו.

2 - לא כדאי למפלגה קטנה לעשות הסכם עודפים עם מפלגה גדולה.

עיוות זה הוא בכל רחבי הארץ ויש לפנות לבית משפט ולהראות שהוא מעוות את רצון הבוחר ואת כוונת המחוקק.

החוק הבחירות היבש שאותו יש לפרש:

סעיף 67 לחוק – חלוקת המנדטים

1. המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות יחולק , למספר חברי המועצה העומדת לבחירה והמספר השלם היוצא מחילוק זה יהיה ה"מכסה".
2. בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות המועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ- 75% מהמכסה 
3. סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות יחולק למספר חברי המועצה העומדת לבחירה והמספר השלם היוצא מחילוק זה יהיה "המודד".
4. כל רשימה משתתפת תזכה במספר המנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד.;
5. לכל רשימה משתתפת ייקבע "עודף קולות" על ידי שינוכה, ממספר קולותיה הכשרים, המספר היוצא מהכפלת המודד במספר המנדטים שזכתה בו.

הרשימות המשתתפות יהיו זכאיות לקבל כל אחת מנדט נוסף מן המנדטים שנשארו אחרי חלוקתם ולפי תור גודלם של עודפי קולותיהן ;

סעיף 68 לחוק: התקשרות בדבר חלוקת מנדטים

• א. שתי רשימות מועמדים שהתקשרו ביניהן בהסכם בדבר חלוקת מנדטים, ייחשבו, לעניין סעיף 67  (4  - 7)  כרשימה אחת בעלת מספר הקולות שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהם שתיהן יחד.
• הסעיף הנפיץ שיצר את הנוסחה של משרד הפנים על פי פרשנותם -
• 68 ב - המנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות - יחולקו ביניהן לפי שיטת החלוקה הקבועה בסעיף 67 לגבי חלוקת כל המנדטים בין כל הרשימות.

מקווים שהצלחנו לעזור - בהצלחה לכולם וצאו להצביע, זה חשוב