כיום המתמודדים המובילים לראשות העיר הם ראש העיר המכהן, ד"ר לסרי, שמעון כצנלסון והלן גלבר. לטענת לחמני רק איחוד השורות יאפשר את הקטנת ההשפעה של המגזר החרדי בעיר.

לפני כחודשיים (ביוזמת אלי לחמני) הגיעו להבנות כצנלסון וגלבר על מירוץ משותף לפיו - יצא סקר בין המתמודדים לראשות העיר ומי שיוביל בסקר, הוא יהיה המועמד לראשות העיר מול ד"ר לסרי. הסיכום התאפשר מאחר וכל אחד מהם היה בטוח כי הוא זה שיצא ראשון בסקר. 

אולם המחאה שפרצה טרפה את הקלפים - כצנלסון זכה לרוח גבית מהציבור החילוני, עת הוביל מחאה קולנית נגד הכפייה הדתית והביע דעה נחרצת בנושא ולעומתו גלבר נמנעה מלהגיב בנושא.

גלבר אשר מנהלת מו"מ עם החרדים לתמיכה בה, אבדה בעקבות שתיקתה את הרחוב החילוני ועשויה לצאת קרחת מכאן ומכאן אם החרדים לא יתמכו בה בסופו של דבר. היא עדין בהמתנה להחלטת הרבנים.

לעומת זאת כצנלסון מצהיר שלא ילך להסכם עם החרדים שינסו לנצל את הבחירות כדי להשיג את המקסימום תמורת תמיכתם.

הסיכוי היחיד למרוץ משותף יהיה במידה וגלבר תגיע למסקנה שאין סיכוי לקבל אתתמיכת החרדים ותחזור להסכם המקורי בו היא תחבור לכצנלסון על פי מודל הסקר סמוך לבחירות.

ד"ר אלי לחמני שהתכוון בעצמו להתמודד לראשות העיר - לוחץ לאיחוד השורות ובעצמו מוכן לוותר על ההתמודדות ולחבור למועמד שיקבל את התוצאות הטובות ביותר בסקר (במידה והוא לא יוביל).

 וכך  כותב ד"ר לחמני:

"לעיתים במלחמות מפסידים לא בגלל חולשת היריב אלא בגלל חולשת המחנה כשהשורות לא מאוחדות. והתוצאה : היריב שעמד להפסיד מקבל במתנה את השלטון .

עצוב וחבל שבתקופה כול כך חשובה וקריטית לעיר שהמלחמה היא על הבית ,על כך שאשדוד תשאר עיר מודרנית רב גונית וחופשיה ולא עיר חשוכה וסגורה הנכנעת לחרדים והופכת לבית שמש או בני ברק, מלחמות אגו אישיות מובילות את הבחירות ומועמדים מוכנים לסכן את הסיכוי להצלת העיר מהשלטון הרע הקיים ,לרוץ בפיצול כוחות ולהילחם אחד בשני .

גם כיום עדין לא מאוחר וצריכה לצאת קריאה מהציבור בכלל והתומכים בפרט ,לכול מי שהצהיר על רצונו להתמודד לראשות העיר, לאחד את השורות ולצאת למאבק להחלפת השלטון יחד תוך בחירת המנהיג בדרך של סקרים חיצוניים ולאחר קביעת זהותו, כולם יעמדו מאוחדים אחריו.

כי המטרה היא החשובה !!! הלוואי שיתעוררו שכן אין הזדמנות שניה".