סרוסי הנו דמות צבעונית שהיה בעשורים האחרונים מאוד מעורה בחיי העיר, ובזמנו היה מראשי המאבק למען העובדים, הקדיש את זמנו בשנים האחרונות לנושא הספורט במקומות העבודה וכראש וועד רובע ט״ו. בין פעילויותיו היה הקמת בית הכנסת מייסדי החצר בתוך בית ספר רבין.
בחודשים האחרונים הוא התמודד עם מחלה קשה שלא יכל לה.

חברים אומרים שמישל תמיד היה שם עבור כל אחד ואחת ולא פעם ׳הבעיר צמיגים׳ כדי לשנות עוולות חברתיות.

הבת אורלי נפרדת מאביה:

"אבא כרך את חייו עם הציבור, עם הקהילה, עם העיר אשדוד.
אנחנו לא הצלחנו לספר את הסיפור השלם, שהוא מישל סרוסי, לא ידענו להקיף אותו לרוחבו ולעומקו.
כנראה שרק ביום הזה נוכל לחבר בין הנקודות, להעריך את התרומה, לכבד את מה שהשאיר לנו כמורשת".

מפלגת העבודה מבכה את לכתו של מישל סרוסי ז"ל, מפעיליה המרכזיים ומראשי המפלגה באשדוד:

מישל היה במשך שנים אחד האנשים המוכרים והמוערכים ביותר במסדרונות מפלגת העבודה. 

הוא היה מראשי המפלגה באשדוד, מזכיר הסניף לשעבר, מנהיג עובדים ושליח ציבור במלוא מובן המילה.

ערן חרמוני מזכ"ל המפלגה ספד לו:

"לאורך השנים, אדם זוכה להכיר אנשים טובים וטובים פחות. חלקם נעלמים וחלקם ממשיכים ללוות אותו עשרות בשנים.
מכל האנשים שאני פגשתי במהלך חיי, מישל סרוסי היה הטוב שבטובים. הוא היה מראשי המפלגה באשדוד ואיש תנועת העבודה בכל רמ"ח אבריו, מזכיר הסניף לשעבר, מנהיג עובדים ושליח ציבור.

מילותיו סיפרו את ערכי מפלגת העבודה, ומעשיו חיזקו זאת הלכה למעשה.
מפלגת העבודה הנה מפלגה שורשית הפועלת לאורך דורות, בדיוק בזכות אנשים כמו מישל סרוסי הפועלים ללא תנאי מכח האמונה, הערכים ואהבת ישראל.
זכינו להכיר ולצפות באדם שכולו טוב ועשייה. אדם שהיה טבוע במפלגה, והמפלגה הייתה טבועה בו. מישל וזאת גם חשוב לדעת, היה דמות שתמיד פרגנה וקידמה את הדור הצעיר במפלגה.

בפן האישי, לעולם לא אשכח כיצד עודד אותי והאמין בי לאורך שנים עוד בפעילותי במשמרת הצעירה, ועד לבחירתי לתפקיד המזכ"ל של המפלגה שנעשתה גם כן הודות לתמיכתו והתגייסותו בימים לא פשוטים עבורו כלל ועיקר. 
היה שלום חבר יקר. דמותך חקוקה לעד בבית מפלגת העבודה ובלבבות מנהיגיה וחבריה. משפחת 'העבודה' כולה מבכה את לכתך."

ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי סופד את חברו:

"מישל היה חבר אישי, איש עשייה ציבורית ולוחם חברתי מהראשונים והטובים שקמו לאשדוד.
אהב את העיר בכל מאודו ונלחם עבורה בכל חזית. נאבק למען העובדים בנמל והיה מחלוצי המאבק להקמת בית החולים, מאבק בו ליווה אותי אישית, וממנו שאבתי את רוח הלחימה למען מטרה צודקת. כיו״ר וועד רובע ט״ו תרם לשידרוג איכות חיי התושבים ואף בנה בית כנסת לתפארת. אשדוד חייבת לו הכרת תודה והוא יחסר לי אישית מאוד".

חיים שייב יו"ר מחוז דרום בהסתדרות במילות פרידה: 

"מישל חבר יקר ושותף לדרך שנים ארוכות,ושימש כסגן יור המרחב בהסתדרות תקופה ארוכה.
את כל חייו הקדיש לעבודה ציבורית. עשה זאת באהבה ובחדוות יצירה אמיתית.
מישל ידע לייצר יש מאין וידו נטויה עמוק בעשיה באשדוד, החל מקבוצות הספורט , ספורט במקומות עבודה,דרך הסכמים שהעניקו ומעניקים הישגים רבים לעובדים,וכמובן הקמת בית הכנסת ברובע טו
מישל תמיד היה נכון לעזרה וסיוע בכל עת שהתבקש ועשה זאת במקצועיותביקרתי אותו בבית החולים לפני מספר ימים,ופגשתי את אותו מישל -חד, עירני, רציונלי חייכן ומאמין. בוקר עצוב"

יהיה זכרו ברוך.