העיר אשדוד היא פסיפס של מדינת ישראל, יש בה את דימונה כמו את הרצליה, יש בה ציבור רחב של עולים מחבר העמים, כמו יוצאי צפון אפריקה, חרדים, מסורתיים, צרפתים, גאורגים, אשכנזים, הודים, אתיופים, ממגוון העליה לארץ אך בעיקר צברים.  יש באשדוד נציגי החתך הסוציואקונומי הגבוה כנמוך כשהרוב נמצאים באמצע.  

אשדוד היא למעשה דגם מייצג של מדינת ישראל.

העיתונאית איילה חסון, בכתבת צבע מרכזית של ערב שישי, נגעה לראשונה בכל רבדיה של העיר אשדוד ובתחושות הבטן העמוקות של התושבים. פתאום הסתבר למי שעדיין לא קלט שגם המסורתיים ואף שומרי שבת מתנגדים לכפייה דתית אותה מנסים להכתיב החרדים.
בעקבות איילה חסון  נפל האסימון גם של מקבלי ההחלטות, שאשדוד היא היא הברומטר של מדינת ישראל ולא שדרות רוטשילד בתל אביב.

במהלך השבת עלו ובאו לאשדוד יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד, כדי לתמוך בתושבי העיר שהצהיר: "מכאן, מאשדוד, תצא המהפכה".

מוקדם יותר ביקר שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתינו אביגדור ליברמן במתחם הקניות ביג פאשן בעיר, כדי להביע את הזדהותו עם מאבק: "מי שאומר שלחוק המרכולים אין שום משמעות טועה ומטעה. לחוק המרכולים לצערי יש משמעות מרחיקת לכת. אנחנו רואים כאן באשדוד את ההשפעה".

קונספירציות שהופכות למציאות:

יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי אשר יזם את חוק המרכולים, ניסה בשבוע שעבר להרגיע את הרוחות כאשר בראיון לידיעות אחרונות הצהיר שהחוק לא ישנה דבר, אך החוק שהוצג כתיאורטי לכאורה, הפך למציאות באשדוד.

ביהדות התורה כבר החלו למנף את החוק בכל הכוח באמצעות לחץ על ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, לבצע פעולות אקטיביות נגד העסקים הפתוחים בשבת ואכן הפקחים העירוניים פשטו על אותם העסקים, ולראשונה הגיעו פקחי העיר גם אל העסקים בפאתי העיר הפתוחים בשבת... הסטטוס קוו נשבר!

שבוע לאחר מכן חשף אשדוד נט את העובדה שעיריית אשדוד מגייסת 8 פקחים נוספים, גויים של שבת, שיוכלו לקנוס את העסקים הפועלים בשבת וגיוס זה כבר נראה כמו בניית צבא של ממש.

חשיפת התרברבותו של ח"כ גפני מיהדות התורה בפני אנשי שלומו, על פקחים גויים שיאכפו חנויות פתוחות בשבת, התחברו עם חשיפת מודעות גיוס הפקחים של עיריית אשדוד וסיטואציה שהוצגה כקונספירטיבית הפכה להכרזת מלחמה.

חלום הבלהות של הוותיקים:

תושבי אשדוד כבר איבדו את בתולי התמימות לפני שנים, כאשר טפטופי הרקטות מעזה לשדרות הפכו למטר טילים על אשדוד.
יום לפני הרקטה הראשונה שפגעה בעיר אשדוד, אף תושב לא העז לחשוב שחלום בלהות זה יוכל אי פעם להתגשם, שהמדינה תפקיר את העיר, שנרוץ שוב ושוב ושוב בבהלה לממד"ים ולמקלטים, שהעיר שלנו תושבת, שהממשלה תאפשר מציאות זו באשדוד כפי שאפשרה נורמטיביות של ירי על שדרות.

היום כבר אשדוד מבינה שאין לסמוך על סימפתיה של מקבלי ההחלטות ולא על הצהרות בומבסטיות והבטחות, כי בהינף יד קואליציוני... עיר החוף והחופש עלולה להפוך כבית שמש - נשלטת ע"י הנהגה חרדית. כפי שמציאות הירי על שדרות הגיעה לאשדוד, כך גם המציאות של בית שמש (שבאופייה הייתה בדיוק כמו אשדוד) יכולה להיווצר באשדוד.
אגב, בבית שמש גם הדתיים הציוניים, חובשי הכיפות הסרוגות, נלחמו כתף אל כתף עם החילוניים לבחירתו של המועמד החילוני אלי כהן מול המעומד החרדי משה אבוטבול (ש"ס) והפסידו על חודם של קולות. מסתבר שהם התעוררו קדנציה אחת מאוחר מידי.

הדרך לבית שמש נמצאת בבחירות הקרובות:
הדרך לבית שמש נמצאת ב"הסכם הגג" החדש באשדוד בו מובטחים 25% מ30,000 הדירות שייבנו במסגרת הסכם זה, לציבור החרדי בלבד. מאחר והדירות המיועדות לחרדים הינן דירות בנות 5 חדרים (לעומת 3 חדרים לכלל הציבור) ומאחר וה 25%  הם רק "פתיחת ההיכל".
תוסיפו לכך את העובדה שהרבעים המעורבים - ג', ו', וח' מתפנים אט, אט לטובת המגזר החרדי...והנה אשדוד צועדת בבטחה להפוך תוך עשור עם כ 40% פלוס אוכלוסייה חרדית, משמע רוב מכריע בקלפיות. 
בית שמש כבר אמרנו?

האפשרות לשנות את מסלול נעוצה בבחירות שייתקיימו באוקטובר 2018.

החרדים נוהרים לקלפיות:

בבחירות המוניציפליות (2013) כלל אחוזי ההצבעה באשדוד עמדו על 52%.
אחוזי ההצבעה במגזר החרדי עלו על 90%.
הציבור הכללי הצביע באחוזים הנמוכים מ 50%.
פערי אחוזי ההצבעה זה יצרו את העוצמה הפוליטית של ההנהגה החרדית המהווה למעלה מ 50% מהנהלת העיר וכ37% מכלל חברי המועצה וזאת בניגוד למציאות הדמוגרפית.

אם עד היום ההצבעה בבחירות המוניציפליות בעיר שיקפו את אמון הציבור (או נכון יותר לומר, את חוסר אמון הציבור) תחת השאלה - מי יקדם את החינוך והתיירות בעיר טוב יותר מהאחר וכו'...אזי נראה שהפעם אופי הבחירות יתמקד בשאלת הצביון ותדמיתה של העיר אשדוד. פניה של אשדוד לאן?

וכפי שנשאלה השאלה לאחר רצח רבין – האם פרס יחלק את ירושלים.... תשאל באשדוד ביתר שאת השאלה – האם תחולק אשדוד או יתרה מכך, האם היא תשנה את אופייה?
כששאלה מסוג זו היא נושא הבחירות, כבר הוכח ברחבי העולם שאחוזי ההצבעה הופכים להיות מאוד גבוהים.

סביר להניח שהווצ'אפים יכריזו: "החרדים נוהרים לקלפיות" מה שיוציא את התושבים מהבתים.

בעיר כמו אשדוד, שבניה ידועים כפטריוטים לעירם, מתוך למעלה מ195,000 כלל בעלי זכות הצבעה, עשויים לצאת הפעם להצביע - כ 130,000 תושבים שהם כ 67% מבעלי זכות ההצבעה (כמו מספר האחוזים שהצביעו תושבי אשדוד בבחירות לכנסת 2015).  30,000 מתוכם יצביעו למפלגות חרדיות וכ 100,000 לרשימות חילוניות/מסורתיות/ציוניות.

בתסריט הגיוני זה, ובתנאי שלא יתמודדו יותר מידי רשימות שלא יעברו את אחוזי ההצבעה הגבוהים (המנדט הראשון יזנק ל כ 4500 קולות) אז ...המגמה באשדוד תתהפך  –
מתוך 27 חברי מועצת העיר – 21 ייצגו את האוכלוסייה החילונית/מסורתית בעיר.
כ 6 חברי מועצת העיר שייצגו את המגזר החרדי (לעומת 10 היום) יאלצו לשבת באופוזיציה ולעשות חושבים הכיצד הם מתחו יותר מידי את החבל.

שאלת ההנהגה:

ועדיין, למרות שהתסריט נשמע הגיוני, הוא ייתכן רק במידה ותיווצר בעיר, תחת מכנה משותף זה, הנהגה מלכדת שתדע לנווט את הזעם, לאחד את השורות ולמנוע אינפלציית רשימות למועצת העיר.
האלפים שהגיעו אל הפגנות המחאה באשדוד, עדין נראים כעדר ללא רועה וחלק מהתבטאויות הובילו לכיוונים שעשויים לחתוך את המכנה המשותף.

ברגע שפרטנציות אישיות יגברו על הרעיון, כוחה של המחאה יעלם...
סמכו על המשופשפים שבפוליטיקאים שידעו לנצל סיטואציה זו עד תום.

אשדוד לאן? כדור השלג כבר יורד במורד ההר.