פרשנות: בחירות 2018 - כיצד יוכרע הקרב על צביונה של אשדוד
07.09.17 / 09:50
האם תתפתח מלחמת תרבות בין חרדים לציונים לקראת בחירות 2018? האם החילונים יצאו הפעם מהבתים להצביע?
מדוע החרדים, שמהווים רק 17% מכלל האוכלוסייה הבוגרת באשדוד, מהווים 37% מהכוח הפוליטי בעיר? האם יקרעו המסורתיים בין השבת לבין הציונות? מה צפוי בבחירות 2018, ניתוח פוליטי - של אייל בן שמחון
אשדוד 2017/18 מחולקת היום מבחינה פוליטית/עירונית ל 3 מגזרים מרכזיים, שהולכים להשפיע על אופייה בשנים הבאות:
חילוני, מסורתי וחרדי.
הקהל שהוגדר בעבר כ"רוסי" הפך לחלק מוביל במגזר המוגדר היום כ"חילוני":
אם בעבר היינו מחשיבים את העולים מחבר העמים כפקטור עצמאי, הרי שהיום מגזר זה ברובו הגדול נכנס לתוך חישוב של המגזר החילוני. הצבעתו תתבסס על אופי העיר שיציא מועמד, ולא מוצאו של המועמד (גם מנהיגי המגזר מבינים זאת היום).
המסורתי הם שומרי שבת (אפילו חלקית) עם ובלי כיפה שמתגייסים לצבא ויוצאים לעבודה.
בהצבעה בקלפי, המגזר החילוני מספק 50% מכלל הקולות בקלפי, המגזר חרדי נהנה מ – 25% מהקולות בקלפי והציבור מסורתי/ציוני דתי מספק לקלפי –25% מהקולות.
ב-2018 צפויים בעיר אשדוד להיות כ 195,000 בעלי זכות הצבעה. השאלות הפתוחות הן:
כמה מהם יבואו להצביע? מה יהיה אופי הבחירות הקרובות? האם תתפתח מלחמת תרבות בין חרדים לציונים מחשש להשתלטות פוליטית שלהם על העיר? (ניצוצות לכך ורמזים עולים כבר עכשיו).
הקולות החרדים באשדוד = כ 25% מהמצביעים בפועל
מדוע החרדים המהווים 17% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בעיר אשדוד מהווים 37% מהכוח הפוליטי במועצת העיר והנהלת העיר, ומה צפוי בבחירות 2018?ישנו פער עצום באשדוד בין גודל האוכלוסייה החרדית לבין כוחן של המפלגות החרדיות בקלפי.
האוכלוסייה החרדית בעלת זכות הצבעה באשדוד מהווה רק 17% מכלל הקולות בעיר, הרבה פחות ממה שנוטים להעריך פרשנים כאלה ואחרים. אבל, מבחינת אחוזי הצבעה בפועל קלפי - כוחן היחסי של המפלגות החרדיות בעיר עומד על 25%! וזה גם כוחן בהצבעה לראשות העיר.
הפער נובע משתי סיבות:
1. אחוזי ההצבעה בקרב האוכלוסייה החרדית עומד על 90% פלוס, לעומת שאר המצביעים בעיר שאחוז ההצבעה שלהם לרשות המקומית עומד על כ-45% פלוס מינוס.
2. כוחן של המפלגות החרדיות במועצת העיר אשדוד עומד על 10 מנדטים שהם 37% מהמנדטים בעיר ( 4 ש"ס, 4 יהדות התורה, 2 קול הלב). המציאות הזו נוצרה בעקבות ריבוי המפלגות שאינן משתייכות למגזר החרדי, שמתמודדות בבחירות ורובן המכריע (12 מפלגות מתוך 19 מפלגות שאינן חרדיות) כלל לא עברו את אחוז החסימה! נתון חסר תקדים זה פיזר את כוחן של המפלגות החילוניות / דתיות ציוניות באופן יחסי בין המפלגות שכן עברו.
הנהנות העיקריות מנפילת הקולות שלהן היו המפלגות החרדיות שזכו לקבל נתח משמעותי מכוח שאינו שייך למגזר שלהן.
מפלגת "יהדות התורה והשבת" – 13,000 קולות יצביעו בקלפי ב 2018:
בבחירות לכנסת 2013 הצביעו ליהדות התורה – 10225 קולות שהיוו 9.9 אחוז מסה"כ הקולות.
גם בבחירות למועצת העיר ב2013 זכתה יהדות התורה ל 11319 קולות ובבחירות לכנסת ב2015 ב - 11500 קולות. כ– 11% מכלל המצביעים.
מספר בעלי זכות ההצבעה הכללי (מכל המגזרים) יגדל בבחירות 2018 בכ- 13%, ומספר בעלי זכות ההצבעה בקרב מצביעי יהדות התורה יגדל ב 15%. מכאן יש להניח בסבירות גבוהה שיהדות התורה והשבת תקבל כ 13500 אלף קולות פלוס מינוס 500 קולות בלי כל קשר לאחוז ההצבעה.
במצב של 51% הצבעה בקרב כלל תושבי בעיר (כמו בבחירות הקודמות לעירייה ב2013), מספר המצביעים באשדוד יעמוד בשנת 2018 על כ-100 אלף מצביעים בפועל.
המשמעות: יהדות התורה והשבת תהווה – 13.5% מהמצביעים בעיר.
ככל שאחוז ההצבעה הכללי יגדל, כך יקטן כוחה של מפלגה זו ולהפך. ובכל מקרה היא צפויה לשמור על 4 מנדטים אלא אם יהיה פיצול במגזר החרדי/אשכנזי שעלול להיווצר מההקצנה ומלחמות בין החצרות ברובע ז'.
מבחינת הצבעה לראשות העיר - מועמד שיסגור דיל עם יהדות התורה, יוכל לבנות על כ 13% מזרם זה בלבד (תזכורת: ההצבעה לבחירות המקומיות היא ב2 פתקים 1 לראשות העיר ו-1 למועצת העיר).
ש"ס והחרדים מזרחיים = 15000 קולות בקלפי ב2018
בבחירות 2013 לרשות המקומית באשדוד הצביעו 11,800 איש לש"ס. בנוסף הצביעו כ1500 חרדים ספרדיים לקול הלב (מתוך 4300 קולות שקיבלו).
בבחירות לכנסת ש"ס נהנית גם מקולות רבים שאינם חרדים (ציבור מזרחי חילוני/מסורתי) ובבחירות מקומיות מספרים אלו יורדים משמעותית לכיוון ה 10-11 אחוזים.
בחירות 2018 יהיו לראשונה בהיסטוריה של ש"ס ללא ההשפעה המשמעותית של מרן עובדיה יוסף.
(בחירות לכנסת 2015 התקיימו זמן קצר יחסית לאחר פטירתו של המנהיג הרוחני והשפעתו עדין הדהדה).
ללא המנהיג הרוחני נותרו לש"ס מנהיגים פוליטיים ורוחניים שאינם במלוא הקונצנזוס.
מאז פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף, המצביעים הטבעיים של ש"ס מושפעים יותר ויותר מרבנים עצמאיים מקומיים, המנהלים חצרות עצמאיות, כשכל חצר מושכת ותמשוך בתקופת בחירות לכיוון האינטרסים הכלכליים ולחיזוק אמצעי השליטה שלה.
בבחירות העירוניות הקרובות קיימת סבירות שש"ס תתפלג ל 2-3 קבוצות פוליטיות, שאמורות לזכות יחדיו בכ 5 - 6 מנדטים. במידה ואחת הקבוצות לא תעבור את אחוז החסימה, מגזר זה יסתפק ב3-4 מנדטים.
השפעתו של המנהיג השולט בפועל, אריה דרעי, תהיה בעיקר על המנגנון המפלגתי והממסדי וההוראה להצביע לראש עיר מסוים תהיה מוגבלת ב- 2018 ביחס לבחירות קודמות.
להערכתי, הוראה של אריה דרעי שווה למועמד לראשות העיר באשדוד – כ 8,000 קולות, אך אותו מועמד יצטרך לסגור דילים נוספים עם מספר חצרות בנפרד כדי ליהנות מסה"כ הקולות הפוטנציאליים של המפלגות החרדיות/ספרדיות באשדוד.
הערכה כ 15,000 קולות ב 2018 לחרדים/מזרחיים, שיהוו כ 15% מכלל הקולות.
הקולות החילוניים = 50% מהקולות של 2018:
כ- 44,000 איש הצביעו בבחירות המקומיות באשדוד 2013 עבור מפלגות שמזוהות כחילוניות/ציוניות, והם היוו כ- 48% מכלל הקולות. בפועל הנציגות החילונית במועצת העיר הנה כמעט זהה לנציגות החרדית במועצת העיר זאת מאחר ואחוז ההצבעה שלהם נמוך מאוד (כ- 40%) ובנוסף; 12 מפלגות שהתמודדו בבחירות מטעם מגזר זה, לא עברו את אחוז החסימה!
הקולות המזוהים עם הזרם החילוני המובהק התחלקו כך:
כצנלסון - 9,951 קולות, גיטרמן 6,800 קולות, גרשוב 5,219 קולות , צילקר - 8,436 קולות , תנועת אשדודים - 2,378 קולות, שמים עין (סער גינזבורסקי ובועז רענן ) 2,366 קולות, גמלאי אשדוד (גבאי) - 2,138 קולות, הלב החברתי (לאון בן לולו) 2087 קולות, אשדוד תצליח - 1646 קולות, עוצמה לאשדוד - 922 קולות, יש עתיד - 885 קולות, העיר שלנו ( אופיר לסרי) - 578 קולות ובסה"כ כ 44000 מצביעים המזוהים כחילוניים שהיוו באשדוד כ 50% מהקולות!
אך מאחר ו-13,000 קולות מהם, השווים 4 - 5 מנדטים, לא עברו את אחוז החסימה, קולות אלו הלכו לפח והשפעתם הפוליטית הייתה אפסית.
למי הם יצביעו לראשות העיר?
במידה ותושבי אשדוד המזוהים כחילוניים ימשיכו להצביע באחוזים נמוכים יחסית, כ 50,000 איש יגיעו להשפיע שיהוו גם 50% מהקולות כמו ב2013.
במקרה שתתפתח בתקופת הבחירות מלחמת תרבות על אופייה של אשדוד, המגזר החילוני עשוי להגיע לכ- 55,000 קולות בקלפי להצבעת מחאה או תחת תחושת סכנה לצביונה של אשדוד.
במקרה כזה ובאווירה כזו... 70 -80 אחוז מקולות אלו (כ 40,000 מצביעים שיהוו כ- 40% מהקולות לראשות העיר ב 2018 ), ינהרו להצביע למעומד שיבטיח להילחם בתופעת סכנת ההתחרדות.
מצב זה ייתכן רק בתנאי שאותו המועמד ייתפס כבעל סיכוי סביר לנצח במאבק , כדמות ראויה לכהן בתפקיד ראש העיר וכמובן רק אם מערכת הבחירות תתנהל סביב מאבק תרבותי מובהק והתושבים יחשו בסכנה לעתיד עירם.
הקולות המסורתיים/דתיים ציוניים - יכריעו את אופי העיר!
בבחירות 2013 לרשויות המקומיות הצביעו באשדוד כ- 24,500 איש (כ 26%) הנחשבים למסורתיים/דתיים ציוניים, כלומר - ציבור חובשי כיפות שמתגייסים לצבא ויוצאים לעבודה, או שהם שומרי שבת שאינם מוגדרים כדתיים ואף חילוניים עם אופי מסורתי:
ב2013 הציבור המסורתי/ציוני הצביע עבור:
אשדוד בתנופה (לסרי) - 7039 קולות, אשדוד אחת (צחי אבו) - 6703 קולות, קול הלב (שושן) - 4339 קולות (חלק ממצביעי קול הלב היו חרדים לכן נחשב רק 3000 קולות לצד המסורתי/ציוני), דרך חדשה (בוטראשוילי) - 3633 קולות, התנועה מכל הלב (יחיאל מלכה) 1459 קולות, הבית היהודי - 1020 קולות, הליכוד 897 קולות, יש מילה – 801 קולות.
בבחירות 2013 הערכה היא כי הצביעו כ 65% מהם עבור ראש העיר המכהן, ד"ר יחיאל לסרי ו35% עבור צילקר וחלקו של המועמד לראשות, כצנלסון מקהל זה היה אפסי.
ב2018 צפוי שכוחם לעמוד על כ- 25,000-30,000 מצביעים, ובמידה ותתפתח בעיר מלחמת תרבות, הם למעשה יכריעו את גורל צביונה של העיר. חלקם יראו במלחמה נגד החרדים כמלחמה כנגד הדת ויצביעו עם קואליציה חרדית, חלקם יזדהו עם המאבק על אופייה הציוני של העיר וילכו עם הקואליציה החילונית.
בחירות 2108 הולכות להיות, כפי שזה מתחיל להסתמן כעת, כמאבק על אופיה וגורלה של אשדוד.
ענו על הסקר: האם תצאו להצביע ביום הבוחר באוקטובר 2018?
<