על פי גרסת התובעת, היא הגיעה לקניון ביוני 2020 יחד עם בתה ונכדתה במטרה לרכוש נעליים. במהלך ההליכה בדרך לחנות הנעליים, היא החליקה על גלידה שנשארה על הרצפה, נפלה וכתוצאה מכך החלה לדמם. היא פונתה לבית החולים "אסותא אשדוד", שם התברר כי יש לה קרע בשרירי מיתר הברך. לאחר מספר חודשים של טיפול בפיזיותרפיה, נאלצה התובעת להשתמש בהליכון במשך שלושה חודשים. באוקטובר 2022 היא פנתה לבית המשפט בתביעה נגד בעלת הקניון.

התובעת טענה כי הקניון התרשל בכך שלא טיפל במפגע הגלידה בצורה מיידית, ולא הציב שלט אזהרה במקום. היא ציפתה שהנתבעת תנקוט בפעולות כדי למנוע את הסיכון, ובפרט תדאג להציב מספיק עובדי ניקיון. מנגד, בעלת הקניון טענה כי לא הוכח שהתובעת אכן החליקה על הגלידה, והסבירה כי היא נפלה בשל מצב רפואי קודם שלה. עוד טענה כי הקניון מקפיד על ניקיון, במיוחד במתחם המזון, ולא ניתן להיעזר בעובד ניקיון לכל מבקר.

השופט דחה את טענות הנתבעת, וציין כי יש להניח שהגלידה היא שהובילה להחלקה, בהתבסס על התמונות שהוצגו בבית המשפט. השופט קבע כי בעלת הקניון הייתה צריכה לצפות כי אוכל ושתייה יפלו על הרצפה באזור המזון, והיה עליה לפעול להסרת המפגע במהרה, תוך הצבת עובדי ניקיון.

השופט הוסיף כי מצבת כוח האדם הייתה חסרה ב-50%, דבר שהוביל להתרשלות חמורה של הקניון ויצר סיכון בטיחותי למבקרים.

למרות זאת, השופט קבע כי גם לתובעת יש חלק באחריות למקרה. הוא ציין כי היא נפלה באזור שבו שאריות אוכל נפלטות לרצפה באופן טבעי, ולכן היה עליה להיזהר יותר. האשם התורם שיוחס לתובעת היה 30%.

בסופו של דבר, קבע השופט כי בעלת הקניון תחויב לפצות את התובעת בסך של כ-130 אלף שקלים עבור נזקיה השונים, לצד תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כ-30 אלף שקלים.