שעון הקיץ חוסך בעיקר באנרגיה, אך גם משנה את חיינו בעיקר בשעות הערב. תוספת שעת אור בשיאו של היום, בין 6 ל-8 בערב, מביאה ליותר בילויים, קניות וטיולים בשעות אלה.

כמו כן שעת האור הנוספת מביאה לעלייה בפריון העבודה, שתמיד נמוך יותר בשעות החושך, ומביאה לנהיגה בטוחה יותר בדרכים, שחלקן חשוכות כאשר יורד הלילה.

על פי ההערכה, העלייה בפדיון היומי של החנויות ובתי העסק בארץ בתקופת שעון הקיץ הגיעה לכ-15% לעומת שעון החורף, בעיקר בשל הגידול בצריכה הפרטית בשעת האור הנוספת. מדובר בתוספת של 50 מיליון שקל. 

כמו כן כל שעת אור נוספת העלתה את הפדיון בעסקים מהצריכה הפרטית ביום בכ-350 אלף שקל. נתון זה בא לידי ביטוי בגידול של כ-50 מיליון שקל בפדיון המגזר העסקי בחודשי הקיץ. 

בנוסף, השימוש בשעון הקיץ תרם לעלייה בפריון בעבודה ולחיסכון חלקי בעלויות החשמל בסכום כולל של כ-70 מיליון שקל. זאת למרות השימוש המרובה במזגנים בחודשי הקיץ.

מנתוני הממשלה והארגונים הכלכליים עולה כי החיסכון באנרגיה מגיע ל-50 עד 70 מיליון שקל. השיפור בפריון העבודה ובכושר התחרות של המשק והגידול במכירות ענפי הבילוי, הפנאי והתיירות מסתכמים בכרבע מיליארד שקל. העלייה בפעילות המשק גורמת לעלייה בצמיחה, על פי ההערכות ב-0.1% לפחות. 

בנוסף, הירידה המוערכת בהיקף של עשרות תאונות הדרכים בכל יום בשעת האור הנוספת, חוסכת חיי אדם ופציעות, ובכסף מדובר בחיסכון של מיליוני שקלים של טיפול רפואי ונזקים לכלי הרכב. 

במשרד הבריאות ציינו, עם ההחלטה להאריך את שעון הקיץ לפני שנים אחדות, כי להרחבת משך החלתו של שעון הקיץ יש השפעה חיובית על הבריאות הגופנית והנפשית.

באיגוד לשכות המסחר ציינו כי לשעון הקיץ יש השפעה פסיכולוגית משמעותית, מאחר שיש יותר אור לזמן איכות ולבילוי עם המשפחה ולקניות. 

הממשלה החדשה, כשתוקם, תצטרך להכריע אם לבטל לחלוטין את שעון החורף, כפי שנעשה השנה במדינות רבות.