חוקרים במעבדתו של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפצח אתגר משמעותי ביותר ברפואה המודרנית ובאמצעות שימוש במדפסת תלת-ממד וברקמות שנלקחו מחולה הצליחו להדפיס לב חי.

האם תם עידן תרומות האיברים ע"י הדפסת איברים במדפסת תלת מימד? ובכן, התשובה לכך שלילית לעת עתה, האמנם, החוקרים מעריכים שבתוך עשר שנים הטכנולוגיה תאפשר הדפסת איברים, כזו שתפטור חולים מלחכות לתרומת איברים ותאפשר להתאים להם איברים באופן אישי.

פרופסור טל דביר, שמחלקתו הגיעה להישג, אמר עליו: "מאז הומצאה הטכנולוגיה של הדפסה בתלת-מימד מנסים חוקרים בכל העולם להדפיס באמצעותה, בין היתר, רקמות ואיברים להשתלה. אנחנו פיתחנו טכנולוגיה חדשה, שנותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך."

לצורך המחקר השתמשו החוקרים ברקמת שומן שנלקחה מחולה, והפרידו בין תאי השומן לבין החומר שתומך בתאים מחוצה להם ומכונה חומר קולגני. בתהליך מתקדם של הנדסה גנטית, הם הפכו את תאי השומן לתאי גזע, ומתאי הגזע יצרו תאים של שריר לב ותאים שיוצרים כלי דם.

במקביל יצרו החוקרים מהחומר הקולגני מעין "דיו" להדפסה. לאחר מכן, ערבבו את כל החומרים והזינו את התערובת למדפסת שהדפיסה לפי הוראות מחשב. הלב שהודפס בדרך זו מורכב מתאים צעירים מאוד, שכבר מתכווצים ומראים תכונות של תאי לב טבעיים.

כיום עובדים החוקרים על גידול הלב בסביבה מיוחדת שתאפשר לתאים להפוך לתאי לב בוגרים, המתקשרים ביניהם ופועלים ביעילות מרבית. החוקרים מקווים שכבר בשנה הקרובה יושתלו לבבות מודפסים מסוג זה בבעלי חיים, על מנת לבחון את תפקודם.

"השיטה שפיתחנו מאפשרת להדפיס לב בכל גודל רצוי, ומכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות של החולה עצמו, הגוף לא ידחה אותו," הוסיף פרופ' דביר. "יותר מכך, השיטה מאפשרת למעשה להדפיס כל איבר הנדרש להשתלה, ואנחנו מאמינים שהיא פותחת פתח לטכנולוגיות עתידיות, שייתרו לחלוטין את הצורך בתרומות איברים."

המחקר פורץ הדרך בוצע על ידי הדוקטורנט נדב נור וד"ר אסף שפירא במעבדתו של פרופ' דביר באוניברסיטת תל אביב, ומאמר בנושא פורסם בכתב העת המדעי Advanced Science.