יום לאחר השבעה באוקטובר יצאה עדן וסלי מאשדוד ביחד עם חברים נוספים, לחפש את חברתה הטובה, שהייתה במסיבת הטבע ברעים. החיפושים אחריה הביאו את החבורה למקומות בהם התרחשו מעשי טבח ואונס נוראיים שבן אנוש לא יבין.

וסלי תיעדה את הזוועות מאותו מסע חיפוש, כולל תמונתה של "האישה בשמלה השחורה" שהפכה לסמל לאונס שעברו נשים על ידי מחבלי חמאס. הצילום פורסם בתחקיר ה"ניו יורק טיימס” על מעשי האונס ב-7 באוקטובר, שהתבסס בין היתר על עדותה של וסלי.

וסלי, מכונאית רכב בעלת מוסך ברחוב העמל בעיר, חוותה בעבר טרגדיה - כאשר אביה היה נעדר במשך 4 שנים עד שנמצאה גופתו והוא הובא למנוחת עולמים.

"החברה שלי לא סיפרה לאף אחד שהיא הולכת למסיבה. היא הייתה אמורה לצאת איתי ביום שישי ובסוף יצאה למסיבה הזו. באותו לילה יצאתי לבלות והייתי ערה כשהתחילו האזעקות. עוד לא עיכלתי שהיא שם ושהיא בסכנה. היא כתבה הודעות לחברה אחרת: 'ירו בי'. הגעתי לאמא שלה במוצאי שבת. היא התחילה לבכות ואמרה לי: 'אני רוצה את הבת שלי בחזרה'" - סיפרה עדן וסלי לאתר ויינט.

עדן החליטה ביחד עם שלושה חברים לנסוע לחפש את חברתה. אמרו להם לא לנסוע, כי יש מחבלים, אבל הם היו נחושים להגיע למיקום האחרון ששלחה עמית מכביש 232.

עדן מספרת: "היו שם מראות מאוד קשים. היו מאות גופות. גופות של אנשים עם חצי גוף בחוץ וחצי גוף בתוך האוטו, חלקי גופות מפוזרים בכביש. אף אחד לא נגע בגופות עדיין. חיפשנו את עמית, אבל לצערי לאורך כל הציר היו רק גופות. חשבנו שאולי יהיה לנו קצה חוט לדעת מה עלה בגורלה של החברה שלי והמשכנו לחפש. פתאום ראיתי גופה של גבר ולידו גופת בחורה. ביקשתי מהחברים לעצור. זה היה נראה שהיא נאנסה וגם נשרפה וגם נרצחה. גם ירו בה וגם שרפו אותה. היד שלה כיסתה את הפנים, היה לה פצע ירי בלחי והיא הייתה בלי תחתונים. הרימו לה את השמלה כלפי מעלה ואנסו אותו ואחרי שסיימו לאנוס שרפו אותה. זה לא מראה שעין אנושית יכולה לראות. האנשים שהגיעו איתי קיבלו את זה ממש קשה וביקשו לחזור הביתה".