המדינה צריכה לממן את עליית מחירי החשמל הצפויה בתחילת 2023 מקרן העושר ומתגמולי הגז. כך טוענים באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע שתקיים רשות החשמל. בנייר העמדה שהוגש היום  טוענים באיגוד  כי משק האנרגיה בישראל סובל מכאוס מוחלט ומגרירת רגליים מכוונת של חברת החשמל. בהתאם לנוהל, עד מחר, יום שני 19/12, הציבור יכול להגיש את הערותיו בנוגע לכוונת כוונת רשות החשמל לייקר את תעריפי החשמל ב-8.2% -  תוספת תשלום כוללת של כ-2.1 מיליארד ש"ח בשנה. זאת בנוסף להתייקרויות של 12% שבוצעו מהלך 2022.

בנייר עמדה שהכינה המחלקה הכלכלית באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע טוען האיגוד כי "העלאת תעריפי החשמל תשפיע רוחבית בהגדלת העלויות למשק בית ממוצע בתוספת של כ- 800 ₪ בממוצע לחודש. כמו כן מדובר בתוספת של עלויות יצור, יבוא, ומכירה במשק". לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר "אין שום סיבה או הצדקה שהעסקים והציבור בישראל ישלמו מכיסם על הכאוס במשק החשמל בישראל, מחדלי הממשלות השונות וההתנהלות של חברת החשמל.  כולם מדברים כיום על מילת הקסם 'משילות'. משילות היא גם לדאוג שהחלטות הממשלה בכל הנוגע למשק האנרגיה אכן יבוצעו על ידי חברת החשמל".  בהקשר זה יצויין כי לין כיהן בעברו כמנכ"ל משרד האנרגיה וכמי שהוביל את המעבר ממזוט לפחם.

בנייר העמדה מתייחסים באיגוד לשכות המסחר לתחרות הלא בריאה הקיימת בין הרגולטורים ומשרדי הממשלה הפועלים בתחום האנרגיה והחשמל בישראל: "נכון להיום יש מספר גורמים שמעורבים רגולטורית בניהול שוק החשמל: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל, חברת החשמל ומנהל המערכת.  הדבר גורם לתחרות גלויה ולסתירה בקבלת ההחלטות".  באיגוד טוענים כי "יש צורך להקים גוף אחד מתכלל לטיפול בכל נושא ניהול האנרגיה בישראל כולל: יצור ואספקת חשמל, כלי רכב והתייעלות אנרגטית.  זאת נוכח העובדה ששוק האנרגיה צפוי לעבור בעשורים הקרובים שינויים דרמטיים בתחום הרגולציה, שישפיעו על מבנה השוק ועלויות היצור". על פי האיגוד, ההחלטות שיקבל אותו גוף מתכלל  יהיו חייבות להיות מגובות בדוח RIA וניתוח עלות תועלת לכלל המשק.

בנוגע לחברת החשמל, במסמך השימוע מציינת רשות החשמל כי חברתה החשמל אינה עומדת בלו"ז בהסבת תחנות פחמיות לגז ואי הקמת כושר ייצור חלופי לפחם – שמשמעותו המשך השימוש בתחנות פחם. על בסיס מסמך השימוע עולה כי להערכת רשות החשמל מדובר על עיכוב של כ- 3 שנים. חברת הייעוץ BDO  מעריכה כי האצת קצב הסבת התחנות הפחמיות לשימוש בגז יכול לחסוך למשק כ- 4 מיליארד ש"ח המהווים כ- 15% מעלות ייצור החשמל. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי "לחח"י לא באמת אכפת.  הם מתקדמים בקצב איטי ולא עומדים ביעדים. ניכר כי וועדי העובדים בחברת החשמל לא ממהרים לקדם את ההסבה ואין כרגע מערכת שמתגמלת עובדים על בסיס יעילות. לפיכך נדרשת התערבות ממשלתית בקידום ההסבה שכאמור גורמת נזק לכלכלת ישראל". באיגוד קוראים להתייעלות אמיתית בחברה, הגדלת כושר הייצור בגז וקביעת לו"ז להסבת תחנות קיימות לגז.

בנוגע למשרד להגנת הסביבה, במסמכי השימוע נטען כי "המשרד להגנת הסביבה מגביל את השימוש בתחנות החשמל על בסיס גז בטענה שהן מזהמות, כאשר בפועל משתמשים בפחם כדי לשמש כמגבה למשק החשמל. בפועל, הפחם הרבה יותר מזהם והרבה יותר יקר". באיגוד קוראים להגדיל זמנית את  היתרי הפליטה לתחנות שעובדות על גז - "כל עוד אין די ייצור חשמל מספיק, אמין ורציף מאנרגיות מתחדשות, לא יתכן שנצרוך פחם במקום גז" מציינים כלכלני האיגוד. בנוסף, באיגוד טוענים כי לא צריך לעשות שימוש קבוע בפחם: "המדיניות כיום היא להפעיל את תחנות הפחם (אורות רבין בחדרה ותחנת אשקלון) באופן קבוע ורציף, ע"מ להימנע משימוש נקודתי בשעת הצורך". באיגוד קוראים להשבתה עונתית של התחנות הפחמיות והפעלתן רק בשיאי הביקוש.  

בנוגע להכנסות המדינה מתגמולי הגז, באיגוד טוענים כי "המעבר מפחם ודלקים פוסיליים לגז טבעי בכל הקשור ליצור חשמל, העשיר את קופת המדינה בסכום נכבד של בין 2-3 מיליארד ₪. על בסיס נתוני חברת BDO מעבר מהיר יותר מפחם לגז, היה חוסך לפחות כמחצית מהתייקרות החשמל הנוכחית – 4%".

בנוגע להתייקרות הצפויה, באיגוד טוענים, כאמור, כי במיוחד בתקופה זו של עליות מחירים גורפות בכל המשק, אין סיבה להטיל הכבדות כלכליות נוספות על ציבור ועל המגזר העסקי. "לכן" מסכמים באיגוד לשכות המסחר "מימון זמני של העלאת התעריף צריך להתבצע באמצעות  הכנסות המדינה מתגמולי הגז. בכך לבטל את העלייה המתכוננת או לפחות למתן את שיעור העלאה".