ההודעה על סגירתו של בית הספר מפתן חרמון בסוף השנה, כפי שפורסמה לראשונה אתמול (ג') באשדוד נט, היכתה קשה ברבים מתושבי העיר ובהם בוגרי ובוגרות בית הספר, מורים ומורות לשעבר ואפילו מנהל בית הספר המיתולוגי אפרים משה.

כולם מתקשים לעכל את הבשורה, אחרי עשרות שנים שבית הספר אימץ אל חיקו נערים ונערות בסיכון, שימש עבורם בית תומך וסייע להם לצלוח 12 שנות לימוד כשהם יוצאים אל העולם עם מקצוע ביד.

בהודעה ששלח אפרים בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית עם היוודע הדבר, הוא כתב: "לצערי מפעל החיים שלי התמוטט. גם זה מוסיף להרגשתי הכללית שגם כך קשה".

גם בוגרים מבית הספר שיתפו בתחושותיהם. בתגובה לפרסום באשדוד נט כתב אחד הבוגרים: "כואב הלב. באמת. לפני 30 שנה הגעתי לבית חם ואוהב בניצוחו של המאסטרו אפרים משה, אבי הסגן, יאיר הקרנף ויואב המסגר...הם היחידים שהצילו אותי ואת כל המשפחה שלי".

בוגר אחר כתב: "אין מצב. הבית השני שלי. אפרים שיזכה לחיים טובים, לא ויתר עלי, נילחם בשבילי, גידל אותי ונתן לי הכול". בוגרת אחרת הוסיפה: "דווקא בית הספר הזה, שנותן מקלט למלא ילדים שנשרו מבתי ספר אחרים".

יותר מכל נגעו ללב דבריה של ספיר, נכדתו של אפרים המנהל המיתולוגי, שמבכה על סגירת בית הספר:

"לצערי ב-4 החודשים האחרונים פקדה אותנו טרגדיה משפחתית כואבת. תדהמה הכתה בנו. בדיוק שחשבנו שזה השיא התוודענו הבוקר להודעה שהמקום שקראתי לו בית שני הולך להיסגר. סבא שלי ניהל בצורה מופלאה ומעוררת הערצה את מפתן חרמון במשך 40 + שנה. כן כן המנהל המיתולוגי.

המפתן היה כל כך דומיננטי בחיים של סבא כך שכל אחד מאיתנו גדול עד קטן היה מעורב בנעשה. לשמוע את המילים ״אין בזכות המפתן אני משהו היום״ ועוד כאלה בסגנון , עורר בי באופן אישי השראה.

בית הספר הקסום הזה קיים קצת יותר ממה שאני זוכרת את עצמי. מקום שללא ספק הציל חיים ומשפחות. מקום שלא וויתר על אף אחד- כי כולם שווים. מקום שנתן כלים אמיתיים להתמודד עם העולם המדהים והמאתגר שלנו. מקום שפשוט נתן תקווה...אבל מהיום המקום הזה הולך להיסגר, איתו התקווה וגם החלומות שנגוזו. הלב דואב".