התוכנית להרחבת הדירות ברובע ז' הגיעה לסיומה: לאחר יותר מ-10 שנים של תכנון, תהליך שידע עליות ומורדות, נסיגות ושינויים, הגיעה התוכנית להרחבת הדירות ברובע ז' אל הישורת האחרונה. השבוע אישרה הועדה המחוזית את התוכנית שתאפשר למרבית בעלי הדירות ברובע ז' להגדיל את דירותיהם עד לשטח של 160 מ"ר לדירה.

התוכנית, נזכיר, יצאה לדרכה לפני כעשור, כאשר מי שיזם אותה היו ראשי הסיעות החרדיות דאז במועצת העיר – הרב עמרם כנפו מש"ס והרב מרדכי ליברמן מאגו"י, עמם פעלו לקידומה חברי המועצה הרב אפרים וובר והח"כ דהיום הרב יעקב טסלר. בהמשך, עם פרישתם ממועצת העיר קודמה התוכנית בידי הנציגות הנוכחית שכוללת בין היתר את ר' אבי אמסלם מש"ס, ר' יחיאל וינגרטן מאגו"י ור' אפריים וובר מ'אשדוד התורנית'.

מטרת התוכנית היתה למנוע מצב שבו ידרשו בעלי הדירות ברובע ז' המבקשים להרחיב את דירותיהם להתמודד כל אחד באופן עצמאי עם הצורך לקדם תוכנית תב"ע, דבר שכרוך בבירוקרטיה לא פשוטה ובעלויות גבוהות. "במקום שכל תושב יגיש בקשה בנפרד, תיזום העיריה את הרחבת ושינוי התב"ע", הבהירו בשעתו הרב ליברמן והרב כנפו, "וכך יעשה השינוי בצורה ממוסדת ותוך הפחתת העלויות שיוטלו על התושבים. העיריה מצידה תגזור את הקופון כאשר תרוויח את היטלי ההשבחה שאותם ישלמו התושבים עם מימוש בזכויות והרחבת הדירות".

מאז ידעה התוכנית עליות ומורדות. ככל שקודמה כך צצו עיכובים והיא סבלה מהתנגדויות של גופים שונים, כשבין היתר מי שנחלץ וסייע בצורה משמעותית לקידומה היה מי שהיה בעבר שר השיכון, הרב יעקב ליצמן. דווקא לקראת סוף הדרך, כאשר נראה היה שהתוכנית תאושר, צצה התנגדות מכיוון לא צפוי: היו אלו בעלי גגות ברובע ז' שחששו שזכויותיהם יפגעו והם הגישו התנגדות. גם דרישה לאפשר הקמת 'דיוריות', מעין יחידות דיור על הגגות, הוגשה ונדחתה במסגרת התוכנית.

אך בסופו של דבר, כך אנו מתבשרים עתה, התוכנית הגיעה לסיומה. בסיעות החרדיות מיהרו לציין את הארוע, כאשר ממ"ק רה"ע ר' אבי אמסלם היה הראשון שבירך והוא אמר כי "מאמץ בן שנים הגיע לסיומו. מעכשיו, יוכלו תושבי רובע ז' להרחיב את דירותיהם וכידוע 'דירה נאה מרחבת דעתו של אדם'. סגרה"ע ר' יחיאל וינגרטן אמר אף הוא כי "זו בשורה של ממש לתושבי רובע ז'". חבר מועצת העיר ויו"ר 'אשדוד התורנית' ר' אפריים וובר ציין כי "הוכח שבעבודה משותפת ויעילה ניתן לקדם גם תהליכים שנחשבו בתחילת הדרך כבלתי ניתנים להשגה. זו בשורה לתושבי הרובע שמורכב בעיקר ממשפחות ברוכות ילדים שעתה יוכלו להגיע אל המרחב".

מה משמעות התוכנית?

ואחרי צהלות השמחה הגיע הזמן לרדת לרזולוציות. ביקשנו מעו"ד משה גשייד, מי שליווה את התוכנית מימיה הראשונים עוד בתפקידו כעוזר סגרה"ע הרב ליברמן, שיספק לנו את ההסבר מבעד לפריזמה של עו"ד המתמחה בעיקר בדיני התכנון והבניה.

"התכנית", מסביר גשייד,  "עוסקת במתחמי המגורים שברובע ז' באשדוד. הרובע מאופיין רובו ככולו באוכלוסייה חרדית ובמשפחות מרובות ילדים, גדולות מהממוצע. מטרת התכנית היא להוסיף שטחי בנייה, להוסיף קומה ולקבוע קווי בניין, לצורך הרחבת יחידות דיור קיימות ותוספת שימושים, בכדי לאפשר עירוב שימושים בק. הקרקע של בנייני המגורים".

עם זאת, הוא מוסיף, כי יש לשים לב לכך ש"התכנית אינה משנה את מס' יחידות הדיור המאושרות בתחומה או את זכויות הבנייה הקיימות, ערב אישור התכנית".

- מה הבשורה בתוכנית?

"היא תאפשר הוספת שטחי הבניה תאפשר הרחבת הדירות הקיימות ברובע ותתרום לשיפור רווחת הדיור של האוכלוסייה הקיימת. משמעות התכנית כי ניתן לבקש הוצאת היתר לתוספת זכויות מכח התכנית שאושרה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אין התכנית מתירה באופן גורף הגדלת שטחי הדירות, כל בקשה תיבחן באופו פרטני".

לא למהר

ועדיין, חשוב לזכור שאף שהתוכנית הגיעה לסיומה, אין זה אומר שמחר נראה פיגומים שיצוצו בכל רחובות רובע ז'. עו"ד משה גשייד  מומחה בדיני תכנון ובנייה ליטיגציה מנהלית, שכזכור היה מהצוות הראשוני ששקדו על קידום התכנית, מזכיר כי "חוק תכנון ובנייה כשמו כן הוא: קודם עלינו לעשות תכנון, קרי הוצאת היתר כחוק ורק לאח"כ ניתן לגשת לשלב הבנייה, וזאת רק לאחר קבלת צו אישור להתחלת עבודה".

והוא מזכיר: "בחודשים האחרונים אנו עדים להחמרת הענישה עם עברייני הבנייה לקנסות מינהליים כבדים, בית המשפט  באשדוד מחמיר מאוד ומציין כי תופעת הבנייה הלא חוקית הפכה למכת מדינה ויש להילחם כנגד העבריינים. מסיבה זו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין תכנון ובנייה לפני כל הופעה בפני חוקר ממחלקת הפיקוח על הבנייה, כאשר כל מילה לא נכונה יכולה לשמש כנגד החשוד בעבירת בנייה, שקשה אח"כ להתמודד עימה בבית משפט".

בשורה התחתונה, אין ספק כי מדובר במהלך משמעותי שיתרום לתושבים והוא יביא, מטבע הדברים, גם להשבחת ערך הדירות ברובע. יחד עם זאת, סביר שתחלוף עוד תקופה עד שנראה את התוכנית כשהיא מגיעה לידי מימוש בפועל. כך או כך, זהו ציון דרך חשוב בחיי הרובע החרדי שעלה על הקרקע לפני כשלושה עשורים ועתה עומד בפני תנופת בניה משמעותית שתביא להרווחה לחיי התושבים.