המתרחצים בחופי אשדוד נחשפו בימים האחרונים למראה חריג: במים שטה ספינת מחקר הנושאת את דגלה של מלטה ועליה צוללת צהובה זעירה. זו, מורדת מהסיפון, נעלמת לזמן ממושך ומופיעה לסירוגין מעל פני הים.

ובכן, זוהי למעשה הפעם הראשונה שמגיעה לישראל צוללת מסוג זה, שיכולה לאכלס עד שלושה אנשי צוות, ומסוגלת לצלול עד לעומק 1,000 מטר.

הספינה פועלת בארץ במסגרת מחקר ארכיאולוגי-סביבתי משותף למכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות והמרכז למיפוי ישראל.

המחקר בוחן את הקשר בין האתרים הארכיאולוגיים שלאורך החוף, הנחקרים על ידי פרופ' אלכסנדר פאנטאלקין, לעתיקות המצויות בים, הנחקרות על ידי יעקב שרביט מהיחידה לארכיאולוגיה ימית, ולמיפוי קרקעית הים על ידי רוני שדה מהמרכז למיפוי ישראל.

בין השאר, נבדקים נושאים של סחר ימי, מקומות העגינה אז ועכשיו, מיקום הנמל הקדום, ספינות טרופות, ועוד.

ספינת המחקר ממלטה פועלת בישראל למשך כ-3 שבועות. היא נושאת ציוד מחקר מתקדם וייעודי לגילוי, איתור ותיעוד. הציוד כולל: רכב רובוטי (ROV), סונר רב אלומה (Multi beam sonar), סונר סורק צד ברזולוציה גבוהה ועוד.

הסקר משלב חישה מרחוק לצורך גילוי ואיתור עתיקות, ולאחר מכן – צלילה לזיהוי ותיעוד נוסף באמצעות הצוללת ובאמצעות צוללי היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות.

המחקר התאפשר תודות לתרומה נדיבה של קרן המחקר Improbability Foundation באמצעות מיסדה, דר' דמיטרי רפין.

"ברצועת חוף אשדוד-אשקלון מצויים אתרים ארכיאולוגים חשובים מתקופות רבות" - אומרים מובילי המחקר, פרופסור אלכסנדר פאנטאלקין מאוניברסיטת תל אביב ויעקב שרביט מרשות העתיקות.

לדבריהם, על אף הזיקה הימית המובהקת לים בכל אחד מהאתרים, וההשפעה הישירה של הים עליהם בכל הנוגע לסחר הימי, נתיבי שייט, מיקום קו החוף, מיקומם ביחס לגובה מפלס הים ועוד - עד היום, לא נערך מחקר ארכיאולוגי הוליסטי של חוף וים ברצועת הדרומית בין אשדוד לאשקלון.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות מסביר: "בעשור האחרון, מדינת ישראל שינתה את תפיסתה אל הים. כעת, כבר ברור שהים אינו קו הגבול בלבד אלא חלק משמעותי עבורה בהיבטים ביטחוניים, אסטרטגיים, כלכליים - וגם של מורשת".

"זהו מרחב של אוצרות טבע ונכסי תרבות הנמצאים בסכנה ושאינם ניתנים להתחדשות, שיש לחקור ולהגן עליהם , למול מגוון האינטרסים ופוטנציאל הפיתוח" – הוסיף אסקוזידו. "שיתוף הפעולה האקדמי בין המוסדות הממלכתיים והציבוריים מבורך ויצעיד את המחקר הימי לאופקים חדשים".