מאות טילים וכטב"מים ששוגרו למדינת ישראל, היו גורמים לנזק אדיר לכל מדינה אולם המתקפה נבלמה כמעט לחלוטין על ידי מערכי גילוי ויירוט של ישראל ושל בנות בריתה. הלקחים הטכנולוגיים והמבצעיים שלמדה ישראל מהמתקפה, ישרתו אותה שנים קדימה.  כפי שציין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ניצחון גדול של ישראל בקרב ההגנה מול איראן,

האיראנים מראש נבהלו מהאפשרות שהם יצליחו לגרום לנזק ממשי לישראל, אך לא הייתה להם ברירה, הם היו חייבים להגיב וישראל הייתה חייבת להוכיח את יכולתה.

איראן חששה לירות לכיוון מרכזי הערים, לכן היא בחרה לפגוע בבסיסי חיל האוויר בנבטים ובחצרים, ובבסיסים ובמתקני התרעה ואיסוף מודיעיניים ביהודה ושומרון וברמת הגולן. השיטה הייתה - "להרוות" את מערכי ההגנה של ישראל ולשתק אותם באמצעות שיגור בעת ובעונה אחת של מאות טילים וכטב"מים, ובכך להתגבר על היעדר ההפתעה ועל ההשתתפות של האמריקנים. הפתרון שלהם היה כמות.

שורה תחתונה - המתקפה ההיסטורית וחסרת התקדים של איראן נכשלה. ישראל הביסה, יחד עם ארה"ב ובעלות ברית נוספות, את המבצע האווירי האדיר.

זו הפעם הראשונה אי פעם שמדינה מתמודדת בהצלחה עם נחילים שכללו יותר מ-100 כטב"מים ושיגור של כ-30 טילי שיוט. לשם השוואה, ההתקפה האיראנית על מתקני הנפט בסעודיה ב-2019 כללה 17 כטב"מים וארבעה טילי שיוט, וגם אלה לא יורטו. מערכת ההגנה האווירית של ישראל ומערכת התקשוב של צה"ל לא יכלו לצפות לתרגול כזה, שלקחיו הטכנולוגיים והאופרטיביים יועילו להן שנים רבות קדימה.

הישג נוסף לישראל- סוף, סוף שמענו ביקורות אוהדות בעולם.

במשחק ישראל נגד איראן – העולם בוחר בישראל ומבין יותר מתמיד שהמלחמה של ישראל היא לא רק נגד עזה וגם לא לבנון וסוריה, כי עם מול ראש הנחש שמפעיל אותם מרחוק ורוצה להשתלט על כל המזרח התיכון.

ישראל קיבלה במתקפה זו, הזדמנות לשקם את הלגיטימציה המדינית והתודעתית שלה בזירה הבינלאומית שהתפוגגה לאורך מלחמת חרבות ברזל.

עוד הישג  לישראל - ארה"ב, בריטניה, צרפת ואפילו ירדן לא נרתעו מאיומיה של איראן :

האמריקנים לקחו על עצמם את ההגנה הקדמית וצירפו אליה את מטוסי הקרב של בריטניה וצרפת, שגם הם ראו במהלך האיראני מעשה תוקפנות מסוכן שעלול היה – במקרה של אבדות ונזק לישראל – להצית מלחמה אזורית. לאמריקנים, לבריטים, לצרפתים, לירדנים ולמצרים היה עניין ברור למנוע את הצלחת המתקפה, כדי שישראל לא תגיב במכה צבאית עצימה בשטח איראן ושלאחריה יתממש התרחיש המסוכן.

כיצד תגיב, אם תגיב, ישראל?

השאלה העיקרית היא אם וכיצד תגיב ישראל לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר בני גנץ, הוסמכו על ידי הקבינט להתוות את התגובה.

על הפרק עומדת שאלת ההרתעה לעתיד לבוא, לאחר שהאייתוללות העזו לעשות שחששו לעשות בעבר. אם ישראל לא תגיב באופן כואב על המתקפה, עלולים האייתוללות ואויבי ישראל אבל גם מדינות האזור שרוצות לחזק את קשריהם עם ישראל בגלל אותה איראן,  לראות זאת כחולשה.

מצד שני, בני בריתה של ישראל - ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה, לוחצים להימנע מתגובה לא פרופורציונלית שעלולה לסכן את היציבות באזור.

מה מספרת איראן לתושביה?

איראן כצפוי,  מנסה להפוך את הכישלון לניצחון בדעת הקהל הפנימית שלה באמצעות פייק ניוז, אבל ברור לנו שזה עניין של ימים עד שאזרחי איראן ברובם, ידעו את האמת וזו תהיה מכה נוספת ליוקרת המשטר וליכולתו לאיים על סביבתו.

גם השחקנים האזוריים האחרים נוכחו שארה"ב אכן יצוקה בברזל כשהיא מבטיחה לעמוד לצד ישראל, ועל הדרך קנו לעצמם האמריקנים באזור אמינות וכושר הרתעה שאבדו להם בשנים האחרונות.