-

הרקע להבנת הפרשה :

שאול אלוביץ איש עסקים שגדל וגדל אפילו מעל למידותיו באותה התקופה רכש את השליטה בחברת בזק באמצתעות רכישה של  רק ב 14.5% ממניותיה. את שאר 85% בבזק החזיק הציבור (אזרחי ישראל) תכף תבינו למה נתון זה מאוד  חשוב.

אותם 14.5% יצרו לאלוביץ את השליטה בבזק שאפשרה לו להוציא ממנה (גם במרמה) כספים אדירים לטובת חברות פרטיות שלו, כמו חברת YES בה הוא היה הבעלים היחיד. המשמעות היא - מהכסף של הציבור לכיסו הפרטי.

ואכן בשנת 2014  ביקש אלוביץ להעביר לעצמו כ 1.8 מיליארד שקל מכספי הציבור לכיסו באמצעות רכישת חברת YES במחיר דמיוני ומופקע של 680 מיליוני שקלים (כשהיא חבה מפסידה). 

פרוטוקולים מדיוני הוועדות העלו חשד כי בכירים ב"בזק" הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה, בניגוד לאינטרס הכלכלי הציבור בישראל, דבר שיצר מהומה והתנגדות רבה, אך אלוביץ' התעקש לממש את העסקה ויהי מה.

בנוסף, עסקת הרכישה של YES נעשתה באופן שבזק תחסוך מעצמה תשלומי מיסים למדינה בסך של כ-1 מיליארד שקל.

כלומר נוצר מצב שבמקום שכלל הציבור יהנה מאותם 2.8 מיליארד שקלים, נהנה מהם - בעיקר אלוביץ'.

רק בעיה אחת מנעה (או יותר נכון עיכבה) את כל הטוב הזה מלהגיע לכיסו של אלוביץ – שר התקשורת דאז, גלעד ארדן וכמוהו מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר. הם התנגדו נחרצות לעסקאות ואלוביץ' לא יכול היה להוציאם אל הפועל בלי אישור המנכ"ל ובלי חתימת שר התקשורת.

בנוסף אלוביץ' רתח על כך כשבנובמבר 2014 קיבל השר ארדן את המלצת הדרג המקצועי במשרד והחליט לאפשר לחברות תקשורת נוספות לרכוש תשתית אינטרנט וטלפון במטרה להגדיל את התחרות ולהגביר את מהירות האינטרנט בישראל – מה שהיה טוב לאזרחי ישראל אך עשוי היה לפגוע ברווחיות של בזק ובמונופול שלה.

מה עושים?

אלוביץ', שהיה גם הבעלים של האתר וואלה (הפופולרי בישראל באותם ימים), פנה לחברו הטוב, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שיסייע לו "במצוקתו".

ראש הממשלה מתערב:

בנובמבר 2014 החליט נתניהו להעביר את השר ארדן מתפקידו כשר התקשורת לתפקיד שר הפנים.

במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט, באופן שנראה אז תמוה, למנות את עצמו ל...שר התקשורת. מה שהיה אז לא פחות מוזר, שבהסכם הקואליציוני עם שותפיו הוא התעקש שבכל הנושא של משרד התקשורת, הם יצייתו אוטומטית לרצונו של השר (מה שלא נעשה מעולם בנושא אחר) למה? אז זה לא היה ברור כל כך.

ביומו הראשון בתפקיד החדש, הודיע נתניהו למנכ"ל משרד התקשורת ברגר שהוא מפוטר ובו במקום הוא מינה לתפקיד את איש אמונו שלמה פילבר. שלמה פילבר?? הרי הוא היה חסר כל ניסיון בנושא - ניסיונו העיקרי היה כיועץ אסטרטגי פוליטי למתמודדים ברשויות המקומיות וניהל בהמשך את קמפיין הבחירות של הליכוד. אז איך ומדוע הוא לפתע מקבל את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת? הרימו גבה רבים באותם הימים

שלמה פילבר (על פי עדותו ומסמכים ) מקבל במעמד המינוי,  הנחיה חד משמעית מנתניהו להיצמד לאלוביץ' ולספק את כל רצונותיו וצרכיו והוא אכן פועל כך.

בכירי משרד התקשורת שהיו מעורים בדיונים בנוגע לעסקאות "בזק - יס" במשך שנה - לא הוזמנו להשתתף בדיונים.

המדיניות שהייתה קודם לכן כלפי מונופול בזק, ליישם רפורמות תחרותיות בתחום תשתיות האינטרנט והטלפוניה, כדי לאפשר תחרות ואף חשוב מכך - אינטרנט מהיר הרבה יותר לתושבי ישראל (היום מהירות האינטרנט בישראל היא מהנמוכות ביותר בעולם המערבי!) דרישות אלו - ירדו מסדר היום ואיתם הרפורמה שהייתה חלילה פוגעת באלוביץ' אך מטיבה עם האזרחים.

ביוני 2015  חתם ראש הממשלה נתניהו על אישור עסקת "בזק" ־"yes" (מתוקף תפקידו כשר התקשורת) והעיסקה יצאה אל הפועל. אלוביץ' כאמור הכניס סכומי עתק לכיסו הפרטי בעקבות חתימה זו.

החותם נתניהו, הסתיר את מערכת היחסים המיוחדת בינו לבין לבני הזוג אלוביץ' מפני כל הגורמים הרשמיים.

השאלה היא - מה והאם קיבל נתניהו משהו בתמורה?

על פי הצהרות נתניהו - כל שהוא קיבל היה - "2.5 כתבות בוואלה". וכי סיקור אוהד הוא האשמה מגוחכת ש"לא הייתה בתולדות המדינה כמותה וגם לא בעולם כולו".

על פי כתב האישום - משפחת נתניהו קיבלה שליטה מלאה בתכני האתר וואלה שהיה אז הפופולרי בישראל ובבעלותו של אלוביץ'.

על פי שלושת הימים הראשונים לעדותו של מנכ"ל וואלה דאז, אילן ישועה (צפוי עוד להמשיך להעיד ימים רבים), עדויות  המסתמכות על הקלטות, הודעות וואצאפ והודעות מייל - משפחת נתניהו פעלה באתר וואלה כמו הייתה הבעלים שלה - לרבות מינויי בכירים באתר שאושרו בתיאום עם אנשי נתניהו. עובדים ועורכים פוטרו בהתאם לדרישות אנשי נתניהו. נקבעה נורמה שכל מינוי בכיר באתר וואלה, צריך לאשר עם אנשי ראש הממשלה.

על פי עדותו, "הזוג אלוביץ' אמרו שאם יהיה סיקור עוין נגד נתניהו, זה עלול לגרום לנזק של מיליארדים לבזק".

על כתבה שלא מחמיאה לראש הממשלה הזהיר אלוביץ  את ישועה בהודעת וואצאפ - "אני הורג אותך. תוריד מיד, זה ימנע את אישור yes".

באחת ההתכתבויות שהוצגו בדיון דרש אלוביץ' "לדרדר" ידיעה באתר על התפרצויות זעם לכאורה של שרה נתניהו, כי "הידיעה תמנע את אישור yes"

לפי ישועה, בלשכת נתניהו הכינו תיקים נגד מתחרים פוליטים של נתניהו ובקשו לפרסם אותם, כולל כתבות מכפישות על נפתלי בנט ואישתו.

עוד בעדות - אלוביץ' נהג לומר - "לא אכפת לי מטוהר העיתונות, אמינות האתר והנזק שעלול להיגרם לו - מה שחשוב זה שנתניהו יחתום לי על עסקת בזק".

בהודעת וואצאפ נחשף כי בנו של אלוביץ' כתב לבכירי וואלה אחרי ניצחון נתניהו ב-2015: "ברכות, הבאתם לו את הבחירות. עכשיו ביבי יעשה מה שבזק מצפה".

העדים הנוספים בתיק 2000 מטעם התביעה:

ניר חפץ, דובר משפחת נתניהו, ששימש מספר רב של פעמים כשליח שלהם להעברת מסרים ואיומים לכאורה על וואלה, והפך לעד מדינה, ועוד עשרות עובדים ומקורבים, הקלטות של בני משפחת נתניהו בנושא ושל הזוג אלוביץ'', הודעות ששלחו ממשפחת נתניהו לבעלי וואלה ועוד. 

אם השופטים ישתכנעו שיש אכן קשר בין מה שנתניהו נתן לאלוביץ'(ואין חולק על כך שהוא נתן וחתם על ההטובות) לבין מה שהוא קיבל (נתניהו מכחיש שקיבל) אזי הוא ימצא אשם בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים והוא עלול להשלח לכלא למספר שנים.

מי היו הגורמים שהביאו את נתניהו לדין?

החשיפה הראשונה הייתה לאחר חקירה של הרשות ניירות ערך. בעקבות הממצאים החומרים הם צרפו לחקירה את משטרת ישראל.

ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח חריף וקשה במיוחד על מערכת היחסים בין משרד התקשורת תחת בנימין נתניהו ל"בזק".

בינואר 2018, לאחר שהתגלו חשדות למעשים פליליים מצד ראש הממשלה, הוקם צוות חקירה משולב בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית במשטרת ישראל והרשות לניירות ערך בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל ידי שאול אלוביץ', בעל השליטה ב"קבוצת בזק" ואתר "וואלה".

בעקבות החקירה, נחתמו בתיק שני הסכמי עד מדינה - עם שלמה פילבר ובהמשך עם ניר חפץ (שהיה הדובר של משפחת נתניהו והמוציא לפועל בכל הקשור לתקשורת).

גם ארי הרו, אחד האנשים המקורבים ביותר לנתניהו (אשר היה יועצו האישי, ראש לשכתו ובהמשך ראש הסגל של לשכת ראש הממשלה) חתם על הסכם עד מדינה בפרשה אחרת, ויעיד נגד נתניהו גם בתיק זה.

ראש הממשלה הצהיר - "לא היה כלום כי אין כלום" הוא התחייב שלא תהיה המלצה מהמשטרה לכתב אישום כנגדו.

אך בדצמבר 2018 הודיעו משטרת ישראל והרשות לניירות ערך כי התגבשה תשתית ראייתית נגד ראש הממשלה נתניהו לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ונגד הזוג אלוביץ מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים.

התיק עם ההמלצות לכתב אישום הועברו ממפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשייך (שמונה על ידי נתניהו 3 שנים קודם לכן), ליועץ המשפטי לממשלה מנדבליט (שגם הוא מונה לתפקיד על ידי נתניהו והיה נחשב למקורב אליו).

ראש הממשלה יצא בהצהרה שחוקרי המשטרה חברו לשמאל ויצרו קנוניה נגדו אבל התיק יתפוגג וימצא כלא ראוי כשיגיע ליועץ המשפטי לממשלה והכל יתבהר בשימוע.

אך פורום מיוחד של 25 פרקליטים שכינס היועץ המשפטי לממשלה, המליץ לו פה אחד להגיש כתבי אישום בפרשה.

בינואר 2020 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום בתיק זה.

נתניהו טען להגנתו שגם הפרקליטות וגם המשטרה חברו יחדיו לארגוני השמאל כדי להפיל אותו וליצור הפיכה שלטונית.

אך העובדה היא שגם מפכ"ל המשטרה, גם פרקליט המדינה, גם היועץ המשפטי לממשלה וגם עדי המדינה, הם מבאי הציונות הדתית, חובשי כיפות, בוגרי בני עקיבא המזוהים מאוד ובאופן מובהק עם הצד הימני של המפה.

מה יהיה?

תיק 4000 יתנהל סביב השאלה היחידה - האם נתניהו קיבל תמורה עבור אותן ההטבות שנתן למשפחת אלוביץ - כן או לא?

אם יתברר שכן – הוא יורשע בשוחד וישלח לשנים לכלא. 

אם השופטים לא ימצאו שהוא לא קיבל דבר בתמורה, אזי הוא יצא זכאי.

להזכירכם, תיק 4000 (וואלה בזק) הוא לא היחיד בו מאושם נתניהו, יש לפניו עוד 2 תיקים נוספים - (תיקי 1000 ו 2000) המשפטים יארכו, לפי הערכות, כשנתיים עד לפסיקת השופטים ולאחריהם צפויים ערעורים מהצד המפסיד.

אפשרות נוספת היא עסקת טיעון שתמנע את הביזיון בכניסתו לכלא של ראש ממשלת ישראל, אבל מצד שני עסקת טיעון תסיים את העידן הפוליטי שלו בהודאות מצידו , בבושת פנים ובאישום פלילי.

הכל פתוח וכבר למדנו לא להתייחס ברצינות להצהרות.