כשחרב מונחת על צווארו: הרוצח תומר אלפסי מנסה למזער את עונשו במכתב ארוך לשופטים ומשפחת בוחניק
31.01.23 / 08:06
רגע לפני מתן גזר הדין, שעשוי לשלוח אותו למאסר עולם, תומר אלפסי נזכר להביע חרטה על הירצחו של נדב בוחניק ז"ל. במכתב ארוך בן 11 עמודים, אותו הוא מסר להרכב השופטים ולמשפחתו של נדב ז"ל, הוא מבקש מחילה אך גם מפנה אשמה אל נדב ז"ל, אל העורך דין שלו ומציג לפתע גרסה שונה לאירועים עליהם העיד כזכור בשבועה על דוכן העדים במשפטו. לטענת אלפסי, הוא התכוון לפגוע בנדב ז"ל ואפילו לגרום לו לחבלה חמורה, אך לא לרצוח אותו. מבית המשפט הוא מבקש הזדמנות נוספת להוכיח את טענותיו ולזמן עדים נוספים: "לא רציתי לכפור ולהכחיש, רציתי לספר את האמת, לא ידעתי איך לספר". ליליאן בוחניק, אימו של נדב ז"ל, כבר ביקשה מבית המשפט לגזור את העונש המירבי לרוצח בנה - אין סליחה ואין מחילה
המשפט נגד תומר אלפסי שהורשע ברצח בכוונה תחילה של נדב בוחניק ז"ל מגיע לישורת האחרונה. הפרקליטות מבקש להטיל עליו עונש מאסר עולם, אולם שבועות בודדים לפני הכרעת הדין אלפסי מבקש להגיד את מה שלטענתו לא נאמר במשך כמעט 3 השנים בהם מתנהל המשפט.
כפי שפירסמנו לאורך השנים ומאז הרצח, בחקירותיו במשטרה בחר אלפסי לשמור על זכות השתיקה, לא סיפר לחוקרים מה התרחש ואת גרסתו לאירועים. הפעם הראשונה שבה תומר אלפסי דיבר על הרצח, היה בעת שהוא עלה להעיד במשפטו. גם אז, כפי שדיווחנו, גרסתו הייתה רצופה סתירות.
לפני כשבוע התקיים הדיון האחרון במשפטו - שלב הטיעונים לעונש, ובפעם הראשונה תומר אלפסי מבקש סליחה ומחילה מאימו ואחיותיו של נדב ז"ל. את הדברים שאמר אלפסי למשפחה בדיון, הבאנו כבר בשבוע שעבר.
באותו הדיון הגיש אלפסי מכתב לבית המשפט ולמשפחת בוחניק. מכתב ארוך בן 11 דפים בכתב ידו. את הדברים הוא מפנה לשופטים וכן לאמו של נדב ז"ל ולאחותו. מצד אחד הוא מביע חרטה על מעשיו, אך בו בנשימה הוא מפנה אצבע מאשימה אל עורך הדין שלו שלטענתו מנע ממנו להגיד את האמת כפי שהייתה, לכאורה.
אלפסי מוסיף ומאשים במכתבו גם את נדב ז"ל, על כך שלדבריו המשיך את הסכסוך ביניהם למרות שהוא חשב - כך לטענת אלפסי - שזה מאחוריהם.
למרות עדותו במהלך המשפט, אלפסי טוען כי לא רצח בכוונה תחילה את נדב ז"ל וכאמור, מבקש מהשופטים הזדמנות נוספת להוכיח את טענותיו ולהזמין עדים נוספים של הדוכן.
"אני מבקש מבית המשפט המכובד הזה שייתן לי את הזכות להביא ראיות ועדויות על כל מה שסיפרתי כאן במכתב, ובהזדמנות זו תתנו לי להוכיח שאני דובר אמת ולא משקר" – הוא כתב. "אם יש משפט צדק במדינה שלנו אני מתעקש שבית המשפט יאפשר לי את הזכות הזאת".
במכתב אלפסי מספר כי בעבר היה איזה סכסוך בינו לבין נדב – סכסוך שהוא היה בטוח לטענתו כי הוא מאחוריהם, אלא שאז הוא טוען כי הותקף על ידי נדב ז"ל במהלך מסיבה במועדון לילה ושנדב אף היה זה שהצית את רכבו כמה שבועות קודם לכן לטענתו – מה שלכאורה גרם לו להבין כי הסכסוך ביניהם טרם הסתיים.
לדבריו, מכר של המשפחה התקשר לאביו וסיפר לו על הסכסוך ואמר להם שכדאי ליישב את הסכסוך בהקדם. לטענת אלפסי – זו הסיבה שהוא ניסה כביכול להגיע לנדב – מה שהוביל בסופו של יום לדריסתו בעת שרכב על אופנוע ודקירתו למוות לאור יום.
"כן נכנסתי בכוונה עם הרכב שלי באופנוע של המנוח ואחרי שנכנסתי בו נסעתי אחורה. יכולתי לנסוע קדימה ולדרוס אותו אבל רציתי לדבר איתו ולכן לא דרסתי ולא דקרתי מלכתחילה. חיפשתי אותו כדי לדבר איתו, הבנתי שאני לא יכול להשיג אותו ולכן דרסתי אותו, כדי לעצור אותו כדי שאוכל לדבר איתו" – הוא כתב.
"אם היה ברצוני לרצוח הייתי יכול להוציא מהרגע הראשון את הסכין ופשוט לדקור עשרות פעמים עד שיתמוטט, או דורס עד שהוא לא קם מהכביש, אבל ההיפך הוא הנכון".
"ציפיתי שהוא יפחד וידבר בכיוון של חרטה על מה שעשה לי אבל זה לא קרה" – הוסיף אלפסי. "רציתי לנסות לדבר, לכן לא דרסתי ולא דקרתי מלכתחילה, רק במהלך המאבק כשהרגשתי שהוא תוקף בכל הכוח ולא עוצר".
"כן אני מודה שהייתה לי כוונה לגרום למנוח חבלה ואפילו חבלה חמורה" – עוד הוא המשיך לכתוב. "כשראיתי שהוא קם מהכביש ונעזר בקסדה וממשיך להרביץ לי בראש עם הקסדה. רק אז הוצאתי את הסכין ופשוט הנפתי מכה לכיוונו. לא כיוונתי אותה ולא ראיתי איפה פגעתי. הכוונה היחידה שהייתה לי זה להחזיר ולא לצאת מושפל. הקסדה באה לכיווני מהאינסטינקט החזרתי. לפני שנסעתי ראיתי שהוא קם והלך על הרגליים".
בהמשך המכתב אלפסי כאמור, מנסה לשכנע את השופטים שהולך שולל, לכאורה, על ידי עורך דינו שבחר לטענתו בקו הגנה פסול, שגרם לו שלא להביא את האמת כפי שהייתה, כך כאמור לטענתו.
"האמנתי לו שזאת הדרך הנכונה לנהל את התיק" – הוא כותב. "אני פחדתי מהאישום ברצח ולא ידעתי ולא הבנתי מה נכון ומה לא ומה הדרך הנכונה. בהמשך שהבנתי שהדרך הזאת פסולה".
עוד הוא הוסיף וכתב לשופטים: "אני לא טוב בלשקר ואתם ראיתם את זה בעדות שלי, שלא הצלחתי לדבר ולא הייתי ברור וניסיתי גם לרמוז על מה שהיה לפני עם המנוח ולא הצלחתי לדבר על זה מרוב שפחדתי מהדברים שאמר לי עו"ד שפטל. לא רציתי לכפור והלכחיש, רציתי לספר את האמת, לא ידעתי איך לספר".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
