כיצד ייתכן שיחיאל לסרי ניצח בסיבוב ראשון ועוד הגדיל משמעותית את כוחו, כנגד כל הסיכויים והמתמטיקה?
08.03.24 / 14:05
עם תחילת מערכת הבחירות, מעטים מאוד האמינו שראש העיר יכול לנצח. היו שהציעו לו לפרוש כדי לא להתבזות - לכאורה לא היה סיכוי תיאורטי שיחיאל לסרי ינצח בסיבוב ראשון. בבחירות הקודמות הוא קיבל 40.08% ומאז כוחות משמעותיים מתוך הלב של המחנה שלו עבדו נגדו, כולל סיעות שתמכו בו בעבר, הוא הלך ראש בראש עם ש"ס עד לדקה ה90, התקציבים של 5 מתמודדים מולו, היו הגבוהים ביותר מאז ומעולם בבחירות באשדוד (ועצומים בכל קנה מידה), 3 כלי תקשורת מקומיים פעלו ישירות נגדו,
יועצים אסטרטגים הכי טובים בישראל גויסו למשימת ההדחה ובקרב בתוך הרשתות החברתיות הוא הפסיד מול יריביו, מבחינה כמותית...
אז ייתכן שבמקום לרדת בתמיכה, הוא רק עלה עד כדי 46%?
אי שם במאי, יוני יולי 2023 רוב מביני העניין הפוליטיים הספידו את ראש העיר יחיאל לסרי -
בכירי ש"ס הודיעו שהתנועה החזקה באשדוד הולכת נגדו בכל הכוח, כוחות משמעותיים בעיר הצהירו שהם פועלים להחליפו, שחקן חדש נכנס למשחק שצפוי היה לקבל את תמיכת החרדים, קבוצות כוח בוותיקים שהלכו נגדו , רק הלכו והתחזקו, יוצאי חבר העמים לא היו בסטטיסטיקה מבחינתו והסקרים העניקו לראש העיר המכהן רק 22% תמיכה.
כאן החלו הלחצים על ראש העיר לפרוש בכבוד כדי לא להתבזות, הציעו לו תפקידים כדי ש"ירד מהעץ" כמו שגריר במרוקו ועוד כל מיני הצעות, שיש שיגידו מגונות ויש שיגידו נוצצות. ראש העיר מצא את עצמו מותקף מכל עבר בעוצמה כמו שלא הייתה מעולם והביט ביריביו חוגגים את ניצחונם הקרב ובא.
המומחים העבירו ניתוח עומק והרצאות לכל מי שרצה לשמוע – הכיצד לא ייתכן ואין כל סיכוי ואפשרות טכנית שהוא יוכל לנצח הפעם, הרי בפעם הקודמת הוא ניצח רק על ה"קשקש" או על הבאזר (בלשון הכדורסל) והאמת שהיה בדברים אלו הרבה מאוד הגיון קר, מתמטי בעיקר....
אבל מתמטיקה לחוד ומציאות לחוד – ראש העיר לא רק שניצח, אלא הוא עשה זאת בתוצאה הרבה יותר מוחצת וברורה מבחירות קודמות.
אם לפי המתמטיקה הוא היה צריך לקבל כ 6% - 8% פחות מהבחירות הקודמות (רק בחישוב הנוטשים), הוא קיבל בפועל כ 6% יותר כלומר אל מול הנוטשים, התווספו לו למעלה מ12% מצביעים חדשים.
אז מה לא הבינו המומחים
הם לא הבינו שמתמטיקה, כסף וכוח לא מנצחים בחירות. בחירות זה אנשים ורגש. בחירות זה להבין את נפש הבוחרים, את מצב הרוח שלהם המשתנה, זה לגעת בנקודות הנכונות.
ראש העיר הקפיד בכל מערכת הבחירות לשמור על קו ממלכתי ולא להיגרר למסע נגדו. הוא הציג לאורך כל הדרך את ההישגים שלו - מה שהוא נתן ועוד ייתן בקרוב לפיתוח העיר אשדוד. הוא חשף את הציבור לטוב וליופי של אשדוד בעוד מתחריו השקיעו את כל הונם בהצגת הצד המכוער. הם זרקו לעברו בוץ והוא השיב בפרחים וקריאה לאחדות השורות, בעיקר לאחר ה7 באוקטובר.
היריבים לא ידעו לזהות שהציבור באשדוד (כמו בישראל) מאס ברע וכמהה לטוב. התושבים שבעי מלחמות ה"מהפכה או הרפורמה המשפטית", רצו עוד ממופע האחדות של עם ישראל אחרי הפלישה מעזה. בכל יום הם שמעו עוד הודעה לתקשורת –"הותר לפרסום" - עוד חייל נהרג בעזה. המורל הלאומי היה ירוד מאי פעם ואנשים פשוט לא רצו לשמוע עוד מסרים מורידים, הם אטמו את אוזניהם לשלילי והקשיבו למסר החיובי.
במקום להיבהל מראש העיר, הם נבהלו ממי שרצה להדיח אותו.
היום, אחרי שהרוחות שכחו, מי שהפחיד את הציבור מראש העיר, או שפרש או מבקש להצטרף אליו כשותף לקואליציה.
הציבור אמר את דברו וראש העיר אמור לקיים את רצון הציבור - לא למלחמות בתוך העם וכן להושטת היד לשלום.
מה שהיה הוא לא שיהיה ועל המנהיגים להנהיג לפי רוח השעה ולהפוך אותה לרוח התקופה