חישובים מתמטיים שערך הבעלים/עורך של אשדוד נט אל מול פרשנות החוק, הביאו אותו למסקנה שיש למשרד הפנים טעות בנוסחת חישוב המנדטים. מנגד טוענים במשרד הפנים כי הפרשנות לחוק הבחירות מאפשרת את הנוסחה שנקבעה במשך שנים ע"י המפקח על הבחירות מטעם משרד הפנים.

על פי חישוב משרד הפנים לחלוקת המנדט בהסכם עודפים,  הוא בנוי על יתרון משמעותי לרשימות הגדולות ופגיעה ברשימות הקטנות. בעוד שלפי הבנתנו, המחוקק התכוון לתת את המנדט העודף למי שהיה באמת הכי קרוב לו.

אולם בפועל, כדי להחליט כיצד יחולקו המנדטים העודפים, נעזרים בנוסחה מתמטית הנקראת "מודד לרשימה". השיטה אומצה במסגרת חוק בדר-עופר מ-1973, שאחת ממטרותיו הייתה חיזוק המפלגות הגדולות.
המודד מחושב כך: המונה הוא מספר הקולות שהרשימה קיבלה, והמכנה הוא מספר המנדטים שהיא קיבלה + 1. הרשימה שהמודד שלה היה הגבוה ביותר – זוכה במנדט נוסף. אם יש מנדטים נוספים לחלוקה חוזרים על החישוב הזה.

לדוגמה מה שקרה באשדוד - ש"ס ואשדוד בתנופה ערכו ביניהם הסכם עודפים - ש"ס קבלה לאחר ספירת הקולות -  5 מנדטים (18,826 קולות) ו"אשדוד בתנופה"  - 2 מנדטים (8,475 קולות).

 עכשיו, על פי החוק יש לבחון - האם עודפי הקולות שהם קבלו (מעבר למנדט האחרון שלהם, מאפשרים למי מהם לקבל מנדט נוסף?!

כיצד מחשבים?בנוסחה מתייחסים לרשימות שחתמו על הסכם עודפים  כאילו הם היו סיעה אחת ואז בחישוב הקולות יוצא שיחדיו יש להם 7.4 מנדטים, כלומר - 0.4 מעל ה7 מנדטים.

עתה, מאחר ואף מפלגה אחרת (או שתי מפלגות אחרות שעשו הסכם עודפים) לא היו  יותר קרובים אליהם למנדט נוסף (כלומר כולם קבלו פחות מעודף של 0.4 מעל למנדטים שלהם), יצא ששתי המפלגות (ש"ס ואשדוד בתנופה) קיבלו יחדיו 8 מנדטים.

עתה נותרת השאלה למי מהשתיים הולך המנדט הנוסף?  האם ש"ס מקבלת את המנדט השישי או אשדוד בתנופה את השלישי?

על פי ההגיון המתמטי הבריא - באו נחלק את מספר הקולות של שניהם ביחד ל7 מנדטים - המספר שיוצא הוא אמור להיות המודד החדש למנדט ומשם יש לגלות למי יש את העודף הגדול ביותר - והוא זה שיקבל את המנדט הנוסף.

אממה, משרד הפנים החליט לחלק את המספר הנוסף ל8  במקום ל 7 (כאילו הם כבר קיבלו 8 מנדטים) ומכאן שסכום של המנדט נהיה משמעותית קטן יותר. אין הגיון לחלק ל 8 שכן יש לבדוק את העודף מ7 . הרי אם מחלקים ב8 - אין לאף אחד מהם עודף....

התוצאה של נוסחה זו היא - בשיטה של משרד הפנים, תמיד ובכל חישוב, יהיה ייתרון משמעותי למפלגה גדולה על פני קטנה (שכן ייווצרו לה עודפים מצטברים כבר מהמנדט הראשון) וכך הלאה. 

המשמעות:

1 - עיוות כוונת המחוקק שאומר שהמפלגה שהכי קרובה לעודף מעל המנדט שלה צריכה לקבל אותו.

2 - לא כדאי למפלגה קטנה לעשות הסכם עודפים עם מפלגה גדולה.

הדוגמה באשדוד:

לאשדוד בתנופה היו 1100 קולות עודפים מעבר ל 2 המנדטים לעומת עודף של  420 קולות של ש"ס מעבר ל 5 מנדטים... אולם החישוב המעוות שחילק את המנדטים ל 8 (שלא היו להם) יצר מצב  שלש"ס יש עודף גדול יותר והיא זאת שזכתה במנדט הנוסף.

עיוות זה הוא בכל רחבי הארץ ויש לפנות לבית משפט ולהראות שהוא מעוות את רצון הבוחר ואת כוונת המחוקק.

החוק הבחירות היבש שאותו יש לפרש:

סעיף 67 לחוק – חלוקת המנדטים

1. המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות יחולק למספר חברי המועצה העומדת לבחירה והמספר השלם היוצא מחילוק זה יהיה ה"מכסה"..
   
   
2. בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות המועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים במספר שאינו פחות מ- 75% מהמכסה.
   
   
3. סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות יחולק למספר חברי המועצה העומדת לבחירה והמספר השלם היוצא מחילוק זה יהיה "המודד".
   
   
4. כל רשימה משתתפת תזכה במספר המנדטים כמספר השלם היוצא מחילוק קולותיה הכשרים למודד.
   
   
5. לכל רשימה משתתפת ייקבע "עודף קולות" על ידי שינוכה, ממספר קולותיה הכשרים, המספר היוצא מהכפלת המודד במספר המנדטים שזכתה בו (לפי פסקה 4;)

הרשימות המשתתפות יהיו זכאיות לקבל כל אחת מנדט נוסף מן המנדטים שנשארו אחרי חלוקתם (לפי פסקה 4 ) ולפי תור גודלם של עודפי קולותיהן ;

סעיף 68 לחוק: התקשרות בדבר חלוקת מנדטים

שתי רשימות מועמדים שהתקשרו ביניהן בהסכם בדבר חלוקת מנדטים, ייחשבו, לעניין סעיף 67  (4  - 7)  כרשימה אחת בעלת מספר הקולות שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהם שתיהן יחד.

הסעיף הנפיץ שיצר את הנוסחה של משרד הפנים על פי פרשנותם:

 68 ב - המנדטים שזכו בהם שתי הרשימות הקשורות - יחולקו ביניהן לפי שיטת החלוקה הקבועה בסעיף 67 לגבי חלוקת כל המנדטים בין כל הרשימות.