100 ימים חלפו מאז שבעה באוקטובר, 100 ימים קשים מנשוא, עטופים בתפילה ובכאב עצום על החיים שנגדעו, על האחים והאחיות שלנו שנמצאים כבר 100 ימים בשבי, בהם גם עמית בוסקילה שלנו שעיר שלמה מחכה לשובה.

גם היום, אסור לנו לשכוח את העובדה הפשוטה שאנחנו במצב מלחמה, מלחמה ארורה שבה גם העיר אשדוד איבדה מבניה ובנותיה היקרים והטובים, חיילים ואזרחים, פצועינו מחלימים בבתי החולים ולוחמינו ולוחמותינו נמצאים בחזית ברצועת עזה, בגבול לבנון, וביהודה ושומרון.

אסור לנו לשכוח איך דקות אחרי היוודע הטבח, נזכרנו שאנו עם אחד, חילונים דתיים וחרדים, צעירים וותיקים, אשכנזים וחילונים, ימין שמאל ומרכז. עם ישראל בתפארתו.

ראינו את תושבי העיר פועלים ללא הפסקה, מתנדבים, מסייעים. בני ובנות הנוער נרתמו לטובת התושבים, דאגו לחיילים ולחיילות, לאוכלוסיות הוותיקות שבעצמן יצרו מיזמים מרגשים. מרגש מאוד רק לדבר על זה - עורף מאוחד וחזק.

הזמר עידן עמדי נפצע קשה במהלך פעילות מבצעית, והמסר שלו מיד כשהתעורר היה שכולנו נמשיך להיות מאוחדים, שלא נתפרק מבפנים. גיבור ישראל סופר סטאר שיכל להישאר בבית, התגייס כחייל מהשורה להגן על העם והמולדת, והוא בוודאי יודע היטב שהביטחון שלנו, העירוני והלאומי, בנוי ויציב רק על השותפות בינינו, על כך שנהיה יחד, שלא נשכח לרגע את מה שקרה לנו כשבחרנו בפילוג על פני האחדות.

אשדוד היפה שלנו התאחדה והיא עדיין מאוחדת, מתוך הבנה שמדובר במלחמת תקומה של ממש. זו לא מלחמת העוטף, לא הדרום ולא הצפון, זו המלחמה של כולנו. את הכוחות אנחנו צריכים לתעל לעזרה הדדית, לעטוף את המפונים, את הגיבורים והגיבורות שלנו, לא לבזבז זמן בהתנגחויות משיקולים צרים.

אנחנו נמשיך לבנות, לנהל את העיר באחריות ובשיקול דעת, להעניק ביטחון, לתמוך בעסקים, בתושבים, למצוא פתרונות אמיתיים להבטחת ביטחון התלמידים והתלמידות, ולתת לחיילות והחיילים שלנו בית חם לחזור אליו - בית מאוחד.

האחדות זו הבחירה שלנו למען מדינתנו חיילנו וכוחות הביטחון, ממש כפי שהיינו במעמד הר סיני שם "ויחן  שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד".