אסתר בלילתי ז"ל, ממקימי העיר, הייתה בין העולים הראשונים לאשדוד ויחד עם בעלה הם נמנים בין 22 המשפחות הראשונות שעלו ממרוקו והתיישבו בעיר בשנת 1956. בחודש יוני הקרוב היו אמורים לחגוג לה 91 שנים.

"סבתא שלי הייתה אישה צדיקה, טובת לב, מאחדת ומשכינה שלום בין כולם. הבית שלה תמיד היה פתוח לאירוח" - מספרת עליה עדן נכדתה. "כל חייה סבבו בעיקר סביב המשפחה. היא גידלה את ששת ילדיה וטיפלה ב-14 הנכדים שלה".

אסתר ז"ל נולדה בעיר ספרו בשנת 1930, היא נישאה לשמואל בלילתי ובהיותה בת 26 עלתה המשפחה לישראל. "אמי ואבי ז"ל הגיעו לאשדוד באישון לילה חורפי וסוער יחד עם 20 משפחות העולים הראשונים ממרוקו" - מספר נסים בנה. "הנחיתו אותם לתוך אוהלים, ובבוקר שהם קמו הם ראו חול וחול מסביב, ובעבר השני - ים". 

"ככה למעשה התחילה אשדוד" - הוא ממשיך. "שהבינו לאן הגיעו, חלק מהמשפחות רצו לעזוב. אמא שלי הצליחה להגיע איכשהו לטלפון ציבורי ולדבר עם אחיה שעלה קודם לכן ארצה. הוא הרגיע אותה ושכנע אותה להישאר, הוא הבטיח לה שאשדוד תהיה עיר גדולה".

"לתוך זה גדלנו" - הוא מוסיף. "חיינו בדירות די צפופות בהתחלה, אבל מעולם לא התלוננו, וזה מה שספגנו מאימא. למדנו לתת, להיות צנועים, להיות פטריוטים, לאהוב אדם, לאהוב את עם ישראל ואת ארץ ישראל. זו המורשת שלה, לגמול חסדים ולעזור לאחר, לסלוח ולדעת לוותר, לאהוב, לא לנטור ולנקום. ספגנו את החינוך שלה לאורך כל הילדות ואנחנו משתדלים להעביר את זה גם לדור הבא. ברוך ה' היא זכתה לצלילות הדעת כמעט עד יומה האחרון".

אסתר ז"ל הותירה אחריה שישה ילדים, 14 נכדים ו-7 נינים. היא הובאה למנוחות בצהרי יום ראשון בבית העלמין באשדוד.

יהי זכרה ברוך