זו לא רק היסטוריה, זו יכולה גם להיות היסטריה של עובדי הנמל הקיים והותיק באשדוד שנכנס לתחרות ממשית עם הנמל החדש אותו מפעילים השווצרים.

זו הפעם הראשונה בה נמל הדרום עוסק בפעילות של פריקת סחורות ברציפיו. פריקת המטען הכללי בנמל התאפשרה לאחר שנמל המפרץ בחיפה עשה זאת ברציפיו בשבוע שעבר, למרות התנגדות ההסתדרות.

ירון כרמי מדינמיק שירותי ספנות, שמייצגת את האונייה": "לפני כשבועיים פנו אלינו השוכרים וביקשו לראות אפשרויות לקיצור התור התפעולי בנמל אשדוד. האונייה הגיעה בסופו של דבר ביום ראשון לנמל אשדוד, ועל פי התור התפעולי שלה הייתה צריכה לעמוד כשלושה שבועות בחוץ בעגינה. פנינו להנהלת נמל הדרום וביקשנו מהם לבדוק אפשרויות של פריקה אצלם. הם נרתמו לחלוטין לנושא הזה, ואכן ביום ראשון האחרון קיבלנו אישור סופי לכך". לפי כרמי, "כל הפעילות הזו חסכה לחוכרי האונייה כ-2 מיליון שקל".

אוניית המטען הכללי ASYA S, נכנסה לנמל הדרום בשעות הצהריים ולמחרת היא סיימה את פריקת המטען והפליגה לדרכה. יש לציין כי הפריקה הייתה מהירה כי מדובר באונייה קטנה, והיא נפרקה בעזרת מנופי האונייה ומנופים חיצוניים.

גורמים בנמל הדרום טוענים כי לא מדובר בבשורה גדולה, אלא באירוע נקודתי, וכי פריקת האונייה איפשרה להם לתרגל פריקת אוניות ומערכות פנימיות ולבחון את המערכות שלהם מול המכס.

פריקת המטען הכללי בנמל צפויה להיפסק לחלוטין עד תחילת אפריל, שכן אז יגיעו לנמל מנופי ענק חדשים שיחסמו את הרציף שנפרק בו כעת המטען.

נמל הדרום מופעל על ידי חברת הנמלים TIL השווייצרית, שבשליטת MSC, והוא החל לפעול מעט לאחר נמל המפרץ בחיפה, שבשליטת SIPG הסינית. שני הנמלים הפרטיים הוקמו כחלק מהרפורמה בנמלים שהוכרזה ב-2015.

במשרדי התחבורה והאוצר עוקבים ביתר תשומת לב ובשביעות רצון גלויה אחר ההתפתחויות האחרונות שהובילו את הנמלים החדשים לפרוק מטען כללי ברציפיהם, ומקווים שזו תוביל לקיצור בתור התפעולי. עם זאת, כדאי לצנן את ההתלהבות - כושר פריקת המטען הכללי בשני הנמלים החדשים מוגבל, מפני שהמכשור והרציפים שם מותאמים לפריקת מכולות.

במקביל - דו"ח חדש חושף  -

כיצד זינק בשנה האחרונה היקף הסחורות בנמלי ישראל, והפך את הפקק הימי למשבר לאומי שדוחף את עליות המחירים; משרד התחבורה לא ממהר לפתור את המשבר בשל מחלוקת על גיוס כוח אדם לנמלים הממשלתיים ואפשרות פריקת סחורות ברציפים הריקים.

נכון לאתמול, כ־55 אוניות עמדו בלב ים מחוץ לנמלי ישראל.  לפי נתוני האוצר הפקק בנמלים מסב למשק נזק יומי של 16 מיליון שקל בייצוא ו־23 מיליון שקל בייבוא, והפסד שנתי של כ־14 מיליארד שקל.

התחרות עוד רחוקה:

כניסתם של שני הנמלים החדשים לתחרות ישירה אל מול הנמלים הממשלתיים אמורה היתה לאותת על הצלחה ברורה של הרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2003, במטרה להכניס תחרות לשוק הריכוזי שנשלט על ידי חברות ממשלתיות וועדי העובדים.

אך הנמלים החדשים שהיו אמורים להשתלט במהירות על שוק המכולות והנמלים הממשלתיים היו אמורים להתמקצע, בלית ברירה, בסקטורים כמו מטען כללי ובכך לצמצם את התור התפעולי. בפועל, פריקת וטעינת המכולות בנמל המפרץ עדיין מצומצמת ובנמל הדרום עוד לא מוכנים לפעילות מסחרית מלאה, ולכן הנמלים הממשלתיים ממשיכים להתמקד בתחום המכולות הרווחי ולא הפנו את תשומותיהם לפריקת מטען כללי ולחיסול התור התפעולי.