-

הטעויות של הלן גלבר:

את מספר הטעויות הגדולות ביותר עשתה הלן גלבר שהתחילה ראשונה את המרוץ לראשות העיר.
מי שנחשבה לשחקנית פוליטית משמעותית  מזה 10 שנים בעיר, הייתה אמורה להיות גם שחקנית משמעותית בבחירות לראשות העיר.
היא עבדה קשה ואפילו באופן אובססיבי במשך כל ה5 השנים האחרונות, ניהלה מאבקים וצרפה אליה פעילים נאמנים, מה שהיה אמור להעניק לה תשתית מעולה למרוץ על הראשות מול לסרי.

אך מספר טעויות קשות שעשתה, חשיפת הקלטות  וקמפיין רע מאוד – גרמו לכך שבמקום לקבל תנופה, היא ירדה משמעותית. המתמודדים מולה עקפו אותה מהר יחסית ונראה  שהיא יצאה מהמשחק על הראשות ( תסיים מקום 4 בין המתמודדים)

1. הטעות הקשה ביותר - החיזור האובססיבי אחרי החרדים –

הטעות הקשה ביותר שעשתה גלבר, הוא בכך שבנתה את המרוץ שלה על קולות החרדים.

כבר לפני למעלה משנה נאמר לה (כולל ע"י כותב שורות אלו) שהחרדים  ימשכו אותה באף עד יום הבחירות ובסוף ילכו עם לסרי וכדאי שלא תבנה עליהם אלא על הציבור הציוני שמחפש שינוי.
אך גלבר לא וויתרה. היא השקיעה בהם משאבים רבים מאוד של זמן, הבטחות וכסף ויצאה קרחת מכאן ומכאן.

היא מילאה את פיה מים במחאת השבת וקיבלה מכה ציבורית אנושה מהציבור החילוני מאחר וברחה דווקא בתקופה בה הייתה צריכה לעמוד לצידו.

היא הבטיחה לחרדים חוף נפרד כפול דווקא ברובע ט"ו (1 לנשים ו1 לגברים) ואיבדה את הקולות של תושבי הרובע המקום בו היא הייתה הכי חזקה בעקבות מאבק נגד הבנייה.

לאחר שהיה ברור שש"ס לא יתמכו בה וגם חלק מהיהדות התורה, היא המשיכה להלחם על תמיכת חסידות גור ששווים פחות מ 4% בקלפי אך מרחיקים ממנה הרבה יותר חילונים.

היא האמינה שאיחוד עם לחמני ודיל עם חסידות גור יעלו אותה לסיבוב שני מול לסרי. אך לחמני סרב לכל דיל ותרגיל שמאחוריו החרדים.

וכך גלבר מוצאת את עצמה ימים אחרונים לפני הבחירות, בלי הסכם עם החרדים ועם נטישה של הציונים.

2. שינוי סגנונות וקמפיין –

גלבר פתחה את הקמפיין בסגנון אנגלי – "גברתי ראש העיר" ושגילתה שזה לא עובד עברה לקיצון השני – "ראש עיר עם נשמה" והחליפה את שם של הרשימה לקומנדו אשדוד (מה שגרם להרמת גבות).

פוטו שופ מוגזם מאוד – צריך לזכור שאנשים נחשפים לעיתים לתמונות המקוריות ואז יש פער עצום בין הפוטו שופ למציאות מה שיוצר תחושה מביכה

3. התקפות מוגזמות -

גלבר בנתה את הקמפיין שלה על השנאה של האחרים והפצת שמועות רעות. אך בקמפיין הגזמות חוזרות אלייך כבומרנג וגלבר הגזימה.
היא הגזימה בהפגנת שנאה אל ראש העיר. אכן ניתן ורצוי לבקר את המדיניות של ההנהגה הנוכחית ואפילו לבקר קשות, אך להציג ראש עיר שמכהן 10 שנים בתפקיד, רופא וקצין במיל כשליח כוחות הרשע והאופל שמטרתו לפגוע באשדוד ובתושביה... זה מוגזם. זה מרתיע אנשים רציניים.

הטעויות המרכזיות של יחיאל לסרי:

ראש עיר עם עשייה כמו ב2 הקדנציות האחרונות של לסרי, היה אמור להיות עם למעלה מ 60% בסקרים לא פחות! אך היום הוא עומד על פחות מ40% - מה שעשוי להוביל אותו לסיבוב שני מסוכן.
בתחילת המרוץ, ההנחה של מטה לסרי הייתה שמצבו מצוין ולכן הוא אמור רק לשמור על התוצאה ובשפת הכדורגל – לשחק בונקר..
האסטרטגיה הייתה בנויה על להראות הישגים, לסגור דילים ובעיקר  - "לא לעשות טעויות"....אבל בבחירות אם אתה לא מתקדם קדימה אתה נסוג ובנוסף לסרי  עשה טעויות לא מעטות.

לסרי ושותפיו זיהו מאוחר מידי את המסר שרץ ברחוב החילוני/מסורתי – "רק לא לסרי".
מהיכן הגיע המשפט הזה? למה כל כך הרבה אנשים אמרו אותו? 

הגיבנת החרדית –

הציבור הרחב, כולל המתפללים בצי הכנסת, נבהלו מסכנת ההשתלטות החרדית על אשדוד, האווירה הייתה שהם קובעים את סדר היום ושלסרי והם זה "בילד אין". ההתראות שקיבלו העסקים בביג בשבת, האוטובוסים מבני ברק וירושלים שהציפו את פארק אשדוד ים, סרטונים על כפייה דתית  בליווי הצתה של המתחרים, יצרו תחושה לא נעימה בעיר.

האסטרטגים של לסרי לא ידעו כיצד להוריד מעליהם את הגיבנת החרדית וכשהתחילו... היה שיפור, אבל מעט מאוחר.

ללא כיפת מגן שיווקית:

חודשים רבים תקפו אותו המתמודדים מולו והפיצו שנאה, כך לכל כתבה שקשורה בפעילות העירייה עלו עשרות תגובות של שטנה, אך לסרי לא השכיל לבנות צוות שייתן תגובות נגדיות, והציבור שמע ביקורות קשות במעמד צד אחד. באופן טבעי זה מחלחל בעיקר כשלא שומעים טענה נגדית. כשלסרי התעורר זה היה בעיצומו של הקמפיין חודשיים עד שלושה לפני הבחירות, מאוחר מידי לאלו שהרעל נכנס להם לדם.  

הקמפיין:

הקמפיין של ראש העיר היה רע – והתיקונים שלו היו באיחור.
לא ברור מדוע התמונה שלו בקמפיין (יפה ככל שתהיה) הייתה כשהוא מביט הצידה ולא הישר לתוך עיניי המתבונן. הרי זה א,ב בקמפיין – ליישר מבט! (בהמשך הוא יצא עם תמונות של צוות שלם מאחוריו שמיישר מבט).

גם הסיסמה – בשורה הראשונה של ישראל – לא היה בה אלמנט רגשי ולא מלהיב .

הרעיון הבסיסי היה נכון – להראות הישגים מרשימים שהיו בקדנציה שלו והיה מה להראות, אם לאלו הוא היה מוסיף את הסיסמה – בשורה הראשונה של ישראל, דיינו!

אך מפתיע שבמשך כל מהלך הקמפיין ההישגים לא הובלטו ונשארה סיסמה ריקה מהתמיכה של תוכן.
רק לפני כשבועיים יצאו ממטה לסרי בהצגת ההישגים שלו עם חלוקת עיתונים בכל הבתים. זה מהלך נכון, אך שוב – נעשה באיחור.

הטעויות של כצנלסון:

כצנלסון התחיל את המרוץ כשהוא השחקן המוביל ובסקרים עקף את לסרי או לפחות היה צמוד אליו.

מאז החלה ירידה. כצנלסון עדיין נמצא בממוצע הסקרים של החודש האחרון במקום השני, אך הפער בינו לבין לחמני הצטמצם ובינו לבין לסרי גדל.

כצנלסון היה אמור לתפוס את הציבור שאומר – "רק לא לסרי" ולו מהעובדה שהוא היחיד על פי הסקרים שיכול היה לעלות מולו לסיבוב שני. אך כצנלסון השאיר את הזירה במסר זה ללחמני ולגלבר שפימפמו לציבור שרק הם יכולים לנצח וכשהוא ניסה לחזור עם המסר שרק הוא יכול לנצח את לסרי, הוא עלה בקמפיין שנשמע רע לאוזן -  "בסוף שמעון ייקח" –סיסמא שנקבעה ע"י משרד פרסום תל אביבי בניסיון לשדר עממיות. אך בפועל הסיסמה שידרה עממיות יתר.

נדיר שסיסמה מורידה מועמד במקום להזניק אותו. אך הוא זוכה לתואר הסיסמה הרעה של הבחירות.

הדיבורים לאורך כל הדרך על איחוד והובלת איחוד שלא הייתה, גם הם עמדו לו לרועץ.

הטעות של לחמני:

הטעות הכי קריטית של אלי לחמני הייתה שהוא לא התחיל את המירוץ 3 חודשים קודם לכן. הוא מתרומם בסקרים מחודש לחודש ואפילו משבוע לשבוע אך חסרים לו עדין מספר שבועות. אם הוא יעלה לסיבוב שני זה יהיה ממש בדקה ה90. אם הוא לא יעלה, עליו לבכות על כך שהתחיל מאוחר.

הקמפיין של לחמני הוא הטוב מכל הקמפיינים של המתמודדים לראשות העיר.
לחמני אף נהנה מהעובדה שאף אחד מהמועמדים לא תקף אותו והוא נשאר נקי.

לחמני הצליח למשוך אליו ציבור דוברי רוסית, אך לא פעל נכון לסחוף את הצעירים והעולים מצרפת.

לחמני היה אמור לגעת יותר בציבור באופן רגשי (עם תמונות החושפות את הלייף סטייל שלו, משפחתיות וכו'), אך בחר ללכת על אסטרטגיה שכלתנית. אסטרטגיה זו מוכיחה את עצמה כמקדמת אותו ליעד צעד אחר צעד אך לא מביאה איתה עדין את המפץ הגדול.

גם השיחות האין סופיות על איחוד, מי יעמוד בראש - הוא כצנלסון או גלבר, עצרו את התנופה של לחמני ופגעו בו במעט. הציבור תהה - אם אתה מאמין בכך שאתה ראש העיר הכי טוב והכי מתאים לאשדוד, למה ליצור אופציה בה אתה עלול להסיר מועמדות לטובת אחר....

נכון להיום לחמני או כצנלסון אמורים לעלות לסיבוב שני מול לסרי, אבל גם כדי שסיבוב שני יתממש, אחוז ההצבעה בעיר צריך להיות גבוה.