בקריית מלאכי המצב מדאיג יותר מאשדוד - שלושה מכל ארבעה תיקי תקיפת שוטר שנפתחו בתחנה ב־2023 הם נגד יוצאי אתיופיה.

נתון זה המופיע בדוח הוא רק קצה הקרחון של תופעת שיטור היתר, שממשיכה ללוות את הקהילה האתיופית בישראל.

הדוח מבוסס על נתונים רשמיים שהתקבלו ממשטרת ישראל באמצעות בקשת חופש מידע, על ידי הקליניקה לרב־תרבותיות ומגוון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

הדוח חושף פערים דרמטיים בין שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה - העומד על 2% בלבד - לבין שיעור התיקים הנפתחים נגדם במגוון רחב של תחנות משטרה ברחבי הארץ. מתוך יותר מ־100 תחנות משטרה שנבחנו - בתחנת קריית מלאכי 75% מהתיקים בגין תקיפת שוטר נפתחו ליוצאי אתיופיה.

בענף חקירות צפון, שיעור פתיחת התיקים ליוצאי אתיופיה בגין תקיפת שוטר הוא 50% מכלל התיקים בסעיף זה בתחנה, ובתחנת אשדוד כאמור עומד השיעור על 31% מכלל התיקים בגין תקיפת שוטר בתחנה.

ממצא מטריד במיוחד מראה כי בעוד יותר מ־80 תיקים נסגרו מחוסר אשמה בשנים 2023-2022 עבור כלל האוכלוסייה - אף לא תיק אחד של יוצאי אתיופיה נסגר מחוסר אשמה.

עורכת המחקר ד"ר דפנה שוורץ־אשר אומרת:  כי יש לתת את הדעת לכך שאין זו ההגדרה היחידה לשיטור יתר: "שיטור יתר יכול להתרחש כשפתיחת תיקי חקירה ליוצאי אתיופיה לא נובעת משיקולים ענייניים ואובייקטיביים, לא מגובה בראיות ועוד - גם אם שיעור פתיחת התיקים נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה.

יש גם להניח שהתגובות של יוצאי אתיופיה הצעירים כלפי השוטרים היא אגרסיבית ומזלזלת יותר מעצם חוסר האמון שנוצר והאווירה בקרב הקהילה לנושא זה.

בכל מקרה הדבר דורש טיפול מעמיק ויסודי הן בקרב פעילות הסברתית פנים משטרתית לשינוי האווירה והן בקרב הקהילה.