סיפור מרתק על מה שמתחולל מאחורי הקלעים לגיוס כספים למערכת הבחירות בשנת 2018. סיפור שנחשף לראשונה עם תביעה שהגיש הקבלן אביטן נגד גלבר בדרישה להחזיר לו הלוואה בסך 830 אלף שקל שנתן לה למימון הבחירות. תביעתו נדחתה, הוא הגיש ערעור שהתקבל עתה ברובו:

השתלשלות הסיפור - שנחשף עם הגשת תביעתו של הקבלן אביטן

באמצע 2018, הקימה הלן גלבר סיעה בשם "קומנדו אשדוד" והכריזה על עצמה כמועמדת להחליף את ראש העיר המכהן יחיאל לסרי.

גלבר, חברת מועצה חרוצה, בקשה להבחר לראשות העיר אשדוד ובקשה לגייס כספים למימון הבחירות שלה.

החוק לא מאפשר לתרום למועמד מעל 5000 שקל למסע הבחירות (מחשש לתלות של מועמדים התורמים גדולים). מכאן שכדי לגייס סכומים משמעותיים, יש צורך למצוא דרכים עקיפות.

ביולי 2018 חתמה גלבר על הסכם קבלת הלוואה מאביטן, בריבית של 4% על סכום של 500 אלף שקל. גלבר מסרה במעמד החתימה צ'ק פיקדון על סך ההלוואה לזכותו של אביטן והתחייבה אישית לפרוע את ההלוואה. 

מספר חודשים לאחר מכן (אוקטובר 2018), סמוך לבחירות באשדוד, שוב חתמה חברת המועצה עם הקבלן דני אביטן על הסכם סודי שעיקרו – דני אביטן יעביר לגלבר עוד 330 אלף שקל (ובסה"כ 830 אלף), כהלוואת ביניים למימון הבחירות, ובמקביל - בנו עמיחי, יזכה להיות במקום השלישי ברשימה של גלבר למועצה – קומנדו אשדוד (מקום שנחשב אז ריאלי). 

הערכה שלהם הייתה בזמנו, שהרשימה של גלבר תזכה בשלושה־ארבעה מושבים מנדטים, מה שהיה מזכה את רשימתה בסכום של בין מיליון ל–1.4 מיליון שקל מכספי מימון בחירות, מחזיר לאביטן את סכום ההלוואה וגם הופך את בנו להיות חבר מועצת העיר- ובא לציון גואל - כולם יהיו מרוצים.

אבל הכל הסתבך כאשר רשימתה של גלבר זכתה רק למנדט אחד בלבד: הבן עמיחי אביטן לא זכה לכהן במועצת העיר, גלבר קיבלה מימון בחירות של כ–400 אלף אלף שקל בלבד ואביטן האב לא קיבל ולו חלק קטן מכספו בחזרה.

לאחר שגלבר סירבה להשיב לאביטן את הכספים, הוא פתח נגדה בשנת 2019 בהליכים משפטיים, בטענה שהיא מחויבת להחזיר לו את הכסף ולמעשה הוא רק צד שלישי בסיפור ושימש צינור להעברת כספים (מה שמוכחש על ידה) ודרש את הכסף שהלווה בחזרה, בטענה לאי חוקיות ההסכם.

תגובת גלבר לבקשתו הייתה - כי ההלוואה הייתה אמורה לחזור לקבלן, רק באמצעות כספי מימון הבחירות, ומשאלו לא התקבלו כפי שציפו, היא לא אמורה להחזיר לו את כספו. בנוסף, טענה גלבר כי יש להעביר את הסכסוך לבוררות כפי שנקבע בהסכם. ואכן הסכסוך הועבר לבוררות בפני השופטת בדימוס הילה גרסטל.

אביטן העיד בהליך בוררות, שסוכם שהוא רק שימש ״צינור" להעברת חצי מיליון שקל מצד שלישי לגלבר, תוך הסתרת זהות מקור הכספים ואף הציג מסמכים התומכים לכאורה בטענתו. גלבר מצידה טענה בתוקף שמדובר בסיפור בדוי. הבוררת גרסטל קבעה כי היו  סתירות בגירסתו של אביטן ודחתה אותם.

גלבר הציגה את ההסכם השני שעליו חתמו היא ואביטן האב, והראתה כי הוא מתנה ש"ההמחאה אשר ניתנה על ידי צד א' (גלבר) למר דניאל אביטן מבוטלת"; וכן כי כל אחד מהצדדים מתחייב להעמדת מימון של עד 800 אלף שקל לקמפיין הבחירות. גלבר טענה כי 830 אלף השקלים שקיבלה מאביטן סווגו מעתה כ"השתתפות" של בנו עמיחי במימון המרוץ המשותף במקום כהלוואה.

אביטן האב טען מצידו לפער בין ההסכם שהציגה גלבר לבין ההסכם שעליו חתם ואת ההעובדה שהוא עצמו לא הורשה להחזיק בהסכם המקורי....

תנאי הסודיות החריגים של ההסכם קבעו שההעתק המקורי היחידי של ההסכם יישמר בידי עורכת הדין של גלבר, אורלי צבר. בנוסח ההסכם הותנה כי  - "הצדדים להסכם מחויבים לשמור על סודיותו, לא לפרסם דבר מתוכנו — לא ליחיד, לא לרבים, לא במייל, לא במכתב, לא ברמיזה או בכל דרך". מי שיפר את תנאי הסודיות, נקבע, יחויב לשלם לצד הנגדי חצי מיליון שקל.

בתצהיר שהגיש עמיחי הבן, כתב - "אני מצהיר, כי מעולם לא הסכמתי לתנאי ההסכם למימון מפלגות, עליו ביקשה הגב' הלן גלבר להחתים אותי, ומפאת זאת לא חתמתי על ההסכם כלל". הוא צרף תמליל של שיחה ביניהם שבו גלבר מבקשת ממנו להגיע לחתום על ההסכם, אך הוא מבקש לפני כן לקבל לידיו את ההסכם.

הבוררת גרסטל אמרה כי ייתכן והוסף סעיף נוסף להסכם החדש, ללא ידיעתו של אביטן, אך היא קיבלה את ההסכם האחרון, כמו שהוא חתום, וקבעה שגלבר אינה חייבת להשיב לאביטן 830 אלף שקל שקיבלה ממנו. הבוררת העירה כי מצופה מגלבר שתחזיר לו את חלקו היחסי בכספי מימון הבחירות שקיבלה, כפי שגלבר עצמה הצהירה. אולם גלבר לא עשתה כן.

הערעור של אביטן על פסק הבוררות והפצצה שמטיל הבורר מאיר יפרח (שופט בית המשפט המחוזי בדימוס):

השופט בדימוס יפרח, החליט לקבל בעיקרו את הערעור שהגיש אביטן באמצעות עורכת הדין תמרה פלג: 

הפסקה המשמעותית שבמחלוקת:

המחלוקת בין הצדדים בנוגע להסכם הוא לגבי תוספת שבוצעה או לא בוצעה להסכם, ללא ידיעתו של אביטן - תוספת שהעמידה את כספו בסכנה וספק אם היה חותם על ההסכם אם ידע על התוספת.

הבורר כתב בהחלטתו כי "היה בסיס להסיק מן העובדות שאביטן הניח והאמין שהמסמך שנמסר לחתימתו, הכיל את מה שנכתב בכתב יד, בטיוטה השלישית ללא תוספות. קל וחומר כאשר מדובר בשינוי כה מהותי ביחסי הצדדים, המעמיד את כספו בסיכון רב יותר, המחייב אותו להחזיר לגלבר את הבטוחה שקיבל ממנה (להחזק ההלוואה) חודשים אחדים קודם לכן".

עוד קטע מפסק הבורר שדן בערעור שהגיש אביטן:

בסופו של דבר מגיע השופט בדימוס מאיר יפרח, הבורר בערעור שהגיש אביטן - למסקנה כי החתימה של אביטן על הדף השני בהסכם, נעשתה מבלי שהובא לידיעתו אותה התוספת להסכם שביקשה גלבר להוסיף, ושהעמידה את כספו בסכנה.

כך נכתב במסקנה אליה הגיע הבורר, השופט בדימוס מאיר יפרח:

עוד התייחס הבורר בערעור לטענה כי הקבלן אביטן העביר את הכספים כחלק מההתחייבות של בנו. לדברי הבורר, החלק הארי של הכספים הועבר עוד בחודש אוגוסט במסגרת הסכם הלוואה, וכי 230 אלף שקלים נוספים הועברו בחודש אוקטובר עוד טרם החתימה על ההסכם וכי סכום של 100 אלף שקלים נוספים הועברו לאחר מועד החתימה העל ההסכם, והבורר קובע כי הזיקה בין העברת הכספים למסמך עליו חתם אביטן מתעמעם. בנוסף מציין הבורר כי בניגוד למה שנכתב בהסכם בפיסקה עם ה"הואיל" השני - אביטן לא השיב לגלבר את צ'ק הפיקדון שהיה חלק מהחתימה על הסכם ההלוואה ביניהם, ובנוסף גלבר בעצמה אף לא ביקשה את צ'ק הפיקדון - כפי שנדרש על פי ההסכם.

בנוסף התייחס הבורר השופט בדימוס יפרח לטענה שעלתה במהלך הדיונים אצל הבוררת, בהם טען אביטן כי הטיוטות שהוכנו להסכם כולן היו על דף אחד - ואילו ההסכם היה בסופו של דבר בשני דפים. אביטן תלה זאת ברווח שנוצר בהסכם בין פיסקאות 3 ו-4, מה שהביא להקפצת דף ולכך שדעתו לא הוסבה לתוספת ה"הואיל" השני בפסקה 2 להסכם - שבסופו של דבר סיכן את כספו.

על כך כתב הבורר, השופט בדימוס יפרח: "דעתי היא כי היא מצטרפת לסימנים המעידים על כך שה"הואיל" השני למסמך שבמחלוקת הוסף ללא ידיעתו של המערער וללא שהעניין נדון בעל פה עובר לעריכת המסמך הנדון. סימן זה אינו עומד לבדו ואינו מכריע את הכף, אולם בהצטרפו אל יתר הסימנים שנדונו לעיל, הוא תורם לחיזוק המסקנה בדבר העדר מפגש הרצונות לגבי ה"הואיל" השני שבמסמך (המצוי בדף הראשון של המסמך) והרצון להסיט את תשומת לב המערער מקיומו (וכזכור המערער חתם רק על הדף השני)".

בסופו של פסק בוררות קובע השופט בדימוס מאיר יפרח:

על הלן גלבר להשיב לאביטן סכום של 520,000 אלף שקל, בתוספת ריבית והצמדה מתאריך 01.01.20219.

בנוסף תחזיר גלבר לאביטן סכום של 330,000 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה מתאריך 01.01.2019.

עוד נקבע כי גלבר תישא בעלות שני הליכי הבוררות שהתקיימו, וכן תישא גלבר בשכר טרחת עורך דין בסך של 100,000 אלף שקל.

את הקבלן איציק אביטן ייצגה בהליך עורכת הדין תמרה פלג. 

את הלן גלבר ייצג בהליך עו"ד אברהם אברהמוף.

פסק הבוררות בערעור הוגש לבית משפט השלום באשדוד, לצורך קבלת תוקף של פסק דין. 

תגובת חברת המועצה הלן גלבר

"ראשית, יש לציין כי נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז (בדימוס), כב' השופטת הילה גרסטל דחתה במלואה את התביעה כנגד עו"ד גלבר ואת טענותיו של דניאל אביטן. הדבר קיבל ביטוי חד וברור בפסק הדין של כבוד השופטת בבוררות, ביחס להלוואה שהעביר אביטן במסגרת קמפיין הבחירות בשנת 2018 של סיעת "קומנדו אשדוד". כזכור, סוכם כי ההלוואה ניתנה לרשימה ותוחזר בכפוף למימון הבחירות שיתקבל. יצויין כי ההלוואה גובתה בהסכם כדין בחתימת מר אביטן, אשר נמסר למבקר המדינה. ההסכמים דווחו ונבחנו, ובדו"ח המבקר על הסיעה לא נמצא כל ליקוי.

גם כבוד השופט מאיר יפרח, הבורר בערעור, עמד על הסתירות הרבות בגרסאותיו של אביטן ביחס לאותו הסכם. באופן מפתיע, הוא הגיע למסקנה שונה מהכרעתה של כבוד נשיאת בית המשפט המחוזי (בדימוס).

עו"ד גלבר ופרקליטיה מכבדים את כבוד הבורר, אך חולקים מן היסוד על מסקנותיו. כאשת חוק, גלבר תפעל במסגרת החוק למיצוי זכויותיה באפיקים המשפטיים העומדים לרשותה. לאור זאת, עו"ד גלבר שוקלת, בסיועם של יועציה המשפטיים, נקיטת הליך מתאים, לרבות לביטול הפסק והותרת פסק הבוררות שניתן על ידי הבוררת, נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, השופטת הילה גרסטל, על כנו".