סיפורי הגבורה מהמלחמה בעוטף עזה ממשיכים להגיע והפעם עם סיפורו של טל אילון הי"ד, עובד נמל אשדוד, שהצטרף לכיתת הכוננות ביישוב כפר עזה ונלחם כארי במחבלים המרצחים שחדרו ליישוב וירו ללא הכרה בנשים, זקנים וילדים.

בחירוף נפש הוא הגן בגופו על אזרחים תמימים, תוך שהוא אף מצליח לחסל כמה מהמחבלים – כך כפי שעולה מהסיפורים שמגיעים מאותו יום ארור.

אמש, עם קבלת הבשורה על מותו, החלו חבריו הרבים מאשדוד ובני משפחתו להספידו ברשתות החברתיות. הם כולם מספרים על איש משכמו ומעלה, שהיה גיבור בחייו ובמותו.

מזי אשתו ספדה לו:

"טל, אתה גיבור, לחמת עבור הבית, הצלת נפשות. אוהבים אותך, גאים בך, נמשיך את המורשת המופלאה שנטעת בנו. תשמור עליי מלמעלה, שלא אעשה פדיחות. אוף, כמה אני אוהבת אותך. יהי זכרך ברוך".

ג'קי בן שמעון, חברו לעבודה ספד לו:

"מי היה מאמין...יום שישי עבדנו ביחד...וכמו שהיית נוהג לרדת מהאונייה עם החיוך שלך. ובאת להגיד לי חג שמח/שבת שלום. זה היה תמיד הדרך שלך...הענווה, החיוך...מי יאמין שיום אחרי תגן על הבית שלך. על המשפחה שלך ולא היה ספק לרגע שאתה תהיה הראשון לצאת לקרב על הבית. אבדה גדולה למשפחת הנמל, נזכור אותך לעד טל אילון ואני בטוח שאתה תשמור עלינו מלמעלה".

הדס אחותו:

"אח שלי גיבור...איך רק ביום שישי דיברנו על האורז המופלא שאתה מכין, שנדבר עליו בלוויה שלך ואז הלכת ולא חזרת. ולא תחזור עוד....אני אוהבת אותך לתמיד ילד".

אבנר אורגד:

"אח שלי יקר, איך נפרדים ממך בכלל? כל החיים ביחד, קבוצת שקד, עבודה בכפרית בקו 10, טיול אחרי צבא בדרום אמריקה, סינקופה ותמיד עם החיוך, רוח השטות וחיית השטח שאתה.

האהבה האינסופית למזי והילדים ולקיבוץ שכל כך אהבת, אני יודע בדיוק איך היית רוצה שנזכור אותך - עם הצחוקים והשטויות שהן רק שלך.

הלכת כמו גיבור. כמה התפללתי בשבילך...הדמעות יורדות ללא הפסקה.

תנחומים למזי והילדים. לליאורה, הדס, דקל ורון".

יונתן זיתון זינר:

"טל חבר ילדות אהוב ויקר שבשנים האחרונות גם חלקנו את אהבתנו הגדולה לים, אדם של חופש, מלא שמחת חיים, חיוך קסום ולב ענק. לא מאמינה שאתה כבר לא כאן. אוהבת וכבר מתגעגעת. יהי זכרך ברוך".

אייל מסד:

כל מי ששאל איך אנחנו, אני עונה בסדר - כמה שיכול להיות בסדר. אז זהו שלא - אנחנו לא בסדר, רחוק מלהיות בסדר. כל יום שעובר אנחנו מקבלים ידיעות על חברים ומכרים, אנשים שהיינו איתם בקשר יומיומי.

היום הידיעה על מותו של טל פשוט ריסקה אותי. כל מי שמכיר אותך יודע שאתה היית נשמה טובה, חבר יקר, בעל ואבא למופת, איש שהוא מלח הארץ. כמו שרשמתי אצל מזי, היינו צריכים להיפגש היום לארוחה, היינו צריכים לשבת חברי הפרלמנט ולדבר על החיים ולא לבכות על אובדן החיים.

אני מקווה שיש בשבילך קרוספיט בגן עדן, אם לא אתה בטח תבנה אחד.

טל מפקד כיתת הכוננות של כפר עזה, מת בהגנה על הקיבוץ שכל כך אהב.

שלום חבר".

חגי יואלי ספד לו:

"הייתה לי זכות טלסקי, כמו לכל מי שזכה אי פעם לבלות דקה איתך…איכשהו היית אח גדול לכל כך הרבה אנשים, גם לאלה שזכו רק בימים בודדים איתך על סירה. זכיתי להרבה יותר ממך, וכשאני חושב על כל הסיפורים אני מבין שוב עד כמה אתה מיוחד ונדיר וכל כך כל כך יקר.

אדם פראי ועדין ואוהב, חד כמו תער, נבון ורגיש שאין כאלה דברים.. וכמה אהבה יצאה ממך תמיד, ראיתי דורות של סטודנטים שחנכת שמאוהבים בך מעל הראש לתמיד. כמוני.

תודה שבמקרה זכיתי ממש עכשיו להפליג איתך עוד הפלגה אחרונה.

גם אני יודע מההתחלה איפה היית כשהיה צריך להגן על מי שאתה אוהב, כמו שיודע כל מי שזכה להכיר אותך. פראי, חד כתער עם כמויות בלתי נתפסות של אהבה ומסירות.

גאה בך ואוהב אותך".