זוג הורים פנו לקראת סוף שנת הלימודים החולפת למחלקת הרישום בעירייה בבקשה להעביר את בתם שעולה לכיתה ו' לבית ספר אחר, זאת לטענתם, מאחר והיא סובלת מהצקות וחרמות על ידיה חבריה לכיתה, אלא שבקשתם נדחתה לדבריהם, בטענה כי לא ניתן להעביר תלמיד לבית ספר אחר בכיתה ו'. 

"הבת שלי כבר עברה חרם בעבר בבית הספר הזה בכיתה ג', אבל האמנו שאפשר לפתור את הבעיה בהידברות ונתנו לזה צ'אנס, למרות שההצקות חזרו כל פעם מחדש" – מספרת האם. "מציקים לה בהפסקות, מתעלמים ממנה במכוון ואומרים לשאר הילדים בכיתה שלא לדבר איתה".

ההורים המודאגים ערערו על החלטת מחלקת הרישום שלא לשבץ את בתם בבית ספר אחר ואף פנו למנהל מחוז דרום במשרד החינוך, אלא שגם אז בקשתם נדחתה. כעת, יום בלבד לפני תחילת שנת הלימודים, הם חוששים לשלוח את בתם לבית הספר.

"אני לא מבינה את ההתעקשות הזאת. למה לתת לילדה לעבור את זה שוב?! היא יושבת בוכה בבית, בחרדות, מפחדת ללכת לבית הספר. אז מה אם היא כבר בכיתה ו'?! הילדה לא מוכנה להמשיך להיפגע ומעוניינת לפתוח דף חדש. למה למנוע את זה ממנה?!".

בשיחה עם כתב אשדוד נט, הסכימה הילדה לשתף בחוויות שעברה לטענתה: "זה נמשך כבר קרוב ל-3 שנים כל הסיפור הזה. בעטו בי, השפילו אותי, משכו לי בשיער והרביצו לי. לא משנה למי פניתי בבית הספר, אפילו עונש הם לא קיבלו".

לדבריה, מדובר בשתי ילדות שמובילות את ההצקות והחרם נגדה. "הגישה של בית הספר תמיד הייתה להשלים בינינו, אבל הם לא מוכנים להבין שזה חרם שחוזר על עצמו כל הזמן. יש לי עוד שנה שלמה ללמוד איתם ולא בא לי לעבור את זה שוב".

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה:

"ראשית יובהר כי קיים נוהל מסודר להגשת בקשות וככל שבקשה מוגשת כנדרש היא זוכה לטיפול ולהתייחסות מסודרת. במקרה הנדון, הבקשה לא הוגשה על פי הנוהל ובמחלקת הרישום אפילו אין עדות לפניית ההורים.

שנית ועל אף האמור, מרגע שהתקבלה בקשת ההורה במהלך חודש יולי ובה נימוק החרם, מנהל בית הספר עודכן ונשלח דיווח מלא על הילדה ומה המענים שהיא קבלה, אלא שמפאת החיסיון לא נוכל לפרט.

יובהר כי טובת הילדה היא מה שעומדת אל מול עינינו ולפיכך אנו משתדלים שלא להעביר ילדים בכתה ו' לבית ספר אחר. כיתה ו' היא שנת סיום בבית ספר יסודי ולאחריה תמיד תבוא העברה לחטיבה הצעירה. לכן אנו נמנעים מהעברה נוספת מתוך רצון לשמור על יציבות נפשו של התלמיד.

על אף שיש פער גדול בין טענת החרם למצבה של הילדה הלכה למעשה, אנו נמצאים תמיד עם יד על הדופק ובוחנים בכל עת כיצד ניתן לסייע. בתחילת השנה אנו מקיימים ישיבה עם המערך הטיפולי על מנת לאמוד את המצב ולדאוג לרווחת הילדה".