תומכי ההפגנה מרגישים כי מצודת אשדוד-ים עברה שינויים גדולים שלא לצורך שימור אמיתי, וזועמים בייחוד על הבנייה המאסיבית גדושת הברזלים, על הוספת הביובים ומפריד שומנים למטבחים אשר כל אלו פוגעים לטענתם בייחודיות של המקום, באתר הארכיאולוגי ובסביבה החופית.

החשש שפנינת הטבע המקומית תהיה לעיתים סגורה לציבור בעקבות גורמים מסחריים, ועל כך מתוקממים התושבים. אכזבתם וכעסם של התושבים בכך שלא היה תהליך שיתוף ציבור בתכנית המצודה - כך לטענתם, והדמיית התכנית לא תואמת, לכאורה, את המציאות והציבור לא עודכן בשינויים באופן רשמי עד היום.

על-כן כאמור ייצאו תושבים ביום שישי הקרוב בשעה 15:00 להפגין בסמוך למצודה, שכן עד היום הם טוענים כי לא קיבלו התייחסות משמעותית מראש העיר לגבי עתיד המצודה.

המפגינים דורשים:
-לעצור את עבודות הבנייה הפוגעות במבנה המצודה, שאינם לצורכי שימור
-פירוק מרפסת התצפית המאסיבית וכל הגדרות, מדרגות ומעקות הברזל.
-ביטול התכנון להקמת מטבח/מסעדה/"גזלן" וכד'
-פתיחת המצודה לציבור.
-פירוק דלתות הקמרונות.
- פרסום התוכניות המפורטות העדכניות.

דניאל גורדובר, חבר בקבוצה הנאבקת לשימור המצודה כאתר פתוח לציבור, כותב:

"בחוף ימה הדרומי של אשדוד נמצא הסוד הקסום ביותר שלנו. פעם טיפה הרחק מבתי העיר הצעירה והיום בירידה מן הכיכר בין י"א לט״ו, האוטו יורד לדרך חבוטה וכעבור דקה או שתיים אתה נמצא במציאות אחרת.

המבצר העתיק שוכן על שפת המים בן כ- 1300 שנה. תזכורת לכך שהייתה כאן אשדוד גם פעם ולהיסטוריה עתיקה. רוחם של ערי הנמל העתיקות תחת השם אשדוד המשיכה הלאה ולא עזבה את העיר המודרנית שבנינו כאן הודות לאתרים כמו מצודת אשדוד ים.

היה זה אתר קסום ששכן בליבם של אשדודים רבים וחברים מהאזור ומחוץ לעיר. בשעת שקיעה צעירים וזוגות אוהבים מטיילים על החוף ובני נוער צופים בשקיעה מהחומה הגבוהה. האתר היה פתוח תמיד, בצעידה זהירה פנימה אתה מגלה היסטוריה עתיקה שמשרתת ותורמת לעיר החדשה.

סביב המצודה תמיד הייתה התרחשות ספורטיבית ואומנותית. זיכרונות מתוקים וסיפורי אהבה. פעם טיפה רחוקה מן העיר, היום צמודה. כל מסע אליה היה הרפתקה.

עם אוצר קסום בסוף הדרך! בקבוצה "להציל את מצודת אשדוד ים!" עולים תמונות ומילים המבקשים לתאר את החוויה המיוחדת בה. חוויה שנדמה שהרשינו לעצמנו לראות בה משהו בלתי נפרד מהחיים באשדוד, תמיד.

בשבועות האחרונים התעוררנו למציאות חדשה וכואבת. כואבת מן התוצאה ומן הדרך. העירייה ושלוחותיה כמו החברה לתיירות בחרו לבצע עבודות באתר המצודה בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות. אך אלה משנים ללא היכר את הרוח, הנגישות ואופי האתר המיוחד הזה.

גדר עבה קמה, ולצידה ארון חשמל. מעל למצודה נוצקו קונסטרוקציות ברזל עבות ובמה נוראית. תאורה טלוויזיונית נוספה לאתר. נחפשים היתרים לפעילויות מסחריות ופרטיות באתר. אושרו עבודות גינון. בתגובה לפוסט של העירייה, בין כל המפרגנים נערה צעירה כתבה- נעלם כל הקסם.

לא רק התוצאה כואבת אלא הדרך בה הפרויקט הגיע למציאות. לא היה שיח עם התושבים, עם אוהבי המצודה, הגולשים ואוהבי הים. ללא שקיפות, וללא שיתוף יצא הפרויקט לפועל והוצג לתושבים כסיומה של דרך ארוכה.

זה לא יתכן ששינוי כה דרמטי באתר שהיה וצריך להמשיך להיות אייקון אשדודי אמיתי, אחד האחרונים, נעשה ללא שיתוף התושבים.

זה לא יתכן שאחת מהפינות הפראיות והטבעיות וההיסטוריות האחרונות שנותרו בסביבה תשתנה כך. זה לא יתכן שאתר שהיה חופשי ופתוח תמיד יסגר לאירועים פרטיים, ויסכן את הסביבה והחי. זהו לא שימור, זהו לא כבוד למצודה העתיקה שקדמה לאשדוד המודרנית.

שימור ראוי היה התערבות למניעת קריסה בלבד פעם באלף וחזרה מהירה לכביש החוף. ניקיון קבוע של האתר אולי בשיתוף פעולה יחד עם התושבים. הגדלת החשיפה לאתר העתיק דרך האינטרנט ושילוט על כביש החוף, והכנסת סיור לאתר לתוכנית הלימודים של כל תלמיד באשדוד. לא ההתערבות הגסה, הלא רגישה והלא דמוקרטית שהעירייה הוציאה לפועל".

להציל את מצודת אשדוד-ים!
לפני כחודש, אורן אוחנה, הבעלים של קפה פאזל, הקים את קבוצת הפייסבוק "להציל את מצודת ים", אליו הצטרפו כ-3000 חברים התומכים במאבק נגד פיתוח המצודה ומסחורה. 

בקבוצה עולים תמונות ומילים המבקשים לתאר את החוויה המיוחדת בה. חוויה שנדמה שהרשנו לעצמנו לראות בה משהו בלתי נפרד מהחיים באשדוד, תמיד.