בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הרכב השופטים נתן זלוצ'ובר, דניאל בן טולילה וטל לחיאני שהם) הרשיע היום את הנאשם דקל ששונקר בשורה של עבירות מין קשות הכוללות אינוס מעשים מגונים כלפי 6 מתלוננות, וכן בעבירה של הפצת מחלה שביצע כלפי מתלוננת קטינה כבת 13 בעת ביצוע העבירה – אישום 5. בנוגע לשלושה אישומים אחרים הנאשם הורשע בניסיון לביצוע עבירה של הפצת מחלה.

ששונקר חולה איידס, פרסם פוסטים באמצעות פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתית, בהם באמתלות שונות הוא חיפש לכאורה ליצור קשר עם נשים, תוך שהוא מכוון עפ"י החשד לנשים בעלות מצב סוציואקונומי נמוך.

לאחר יצירת הקשר הראשוני, הוא פיתה את אותן נשים למפגשים עמו בעבור תשלום עבור שירותיהן, ובשלב זה כאמור נהג לבצע בהן את העבירות.

החקירה התנהלה בתחנת המשטרה באשדוד ובמהלכה התלוננו לפחות 12 נשים נגד ששונקר. בהכרעת הדין שפורסמה היום, צוין כי לא נמצאו נשים שנדבקו ממחלתו של ששונקר, שמתברר כי בתקופת ביצוע העבירות לא היה במצב מדבק.

לאחר ששמע את המתלוננות והתרשם מהן באופן בלתי אמצעי, בית המשפט, קבע כי הוא רוחש לגרסאותיהן אמון ומעניק להן את מלוא המשקל. מנגד, דחה בית המשפט את גרסתו של הנאשם מכל וכל לאחר שזו הותירה עליו רושם שלילי עז, וקבע כי הנאשם פעל באופן שיטתי לאתר נשים מוחלשות תוך שהוא הציג עצמו כמשפטן; מדריך קרב מגע; מטפל רגשי או מי שבידו לסייע להן כלכלית: "... חרף רצונו של הנאשם ללמד על עצמו כאדם פשוט, הסובל מחולאים רבים, העובד למחייתו ומבקש לסייע לזולת ככל שידו משגת, בפועל מדובר בנאשם מתוחכם, חד לשון, מניפולטיבי שלא בחל בשום דרך לצורך מימוש מאווייו המיניים. הנאשם פעל, שלא לומר "עבד", במשך תקופה באיתור מתלוננות מוחלשות דרך פרסומים ברשתות החברתיות (בעיקר באמצעות הפייסבוק) ומשאלו נמצאו, הפעיל עליהן מניפולציות תוך שימוש במצגי שווא, ניצול ציני של מצוקתן והכל תוך התעלמות מרצונן..." ובלבד שיהא בכך כדי ליצור עבורו הזדמנויות להימצא ביחידות עם מי מהמתלוננות ובתוך כך לפגוע בהן.

בית המשפט התרשם לאחר ששמע את עדות המומחית מטעם התביעה, כי: "הנאשם נשא של מחלה מסכנת חיים, שבהיעדר טיפול עשויה להיות קטלנית לנאשם ולאחרים. בהתאם לנוהל הברור של משרד הבריאות בעניין, על מנת שהנאשם יוכל לפטור את עצמו מליידע את שותפתו למין בדבר מחלתו, לא כל שכן, לקיים יחסי מין לא מוגנים, עליו לעמוד בשורה של תנאים מצטברים, בטרם יקבל את האישור מהרופא לעשות כן – וגם אישור זה הוא אחד התנאים שבנוהל. הנאשם, בעת שבעל את המתלוננות, למעשה, לא עמד באף לא אחד מהתנאים והיה מודע לכך....העובדה כי בדיעבד, התגלה במהלך ניהול המשפט כי הנאשם לא היה מדבק בתקופה שצוינה לעיל– היא במובנים רבים בבחינת חוכמה שבדיעבד, שהוא לא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה בזמן אמת". 

בתום הדיון ציינה עו"ד מורן גז, מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) שניהלה את התיק: "בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות לפיה הנאשם פעל באופן שיטתי להפצת המחלה תוך ביצוע עבירות מין קשות במתלוננות. מדובר במתלוננות שרובן מוחלשות כלכלית ונפשית ואחת מהן אף הייתה קטינה במועד ביצוע העבירות בה. במקרה זה מלבד ההתמודדות עם השלכות האונס, נאלצו המתלוננות להתמודד גם עם החשש כי הן נושאות את נגיף האיידס בעקבות מעשיו של הנאשם. בית המשפט השמיע היום את קולן של המתלוננות שלא פעם קולן לא נשמע. אנו תקווה כי הכרעת הדין תסייע למתלוננות להתחיל ולשקם את חייהן."