הובא למנוחות רבי ניסים כנפו, מוותיקי העיר אשדוד ואביו של ממ"ק ראש העיר גבי כנפו. 

רבים הגיעו לחלוק לניסים כנפו כבוד אחרון, ובנו גבי ספד לו בדרכו האחרונה.

ההספד המלא של ממ"ק ראש העיר גבי כנפו לאביו:

"אבא,
אנחנו נפגשים שוב, כמו בכל יום שישי וערב חג,
באנו כולנו, הלב מסרב להאמין שהיום זו הפעם האחרונה.
שרותה, מישל, איילה, מירב ואני, נגיד לך שלום אחרון.

אנחנו חייבים לך את הכל.
אתה היסוד של כולנו, היית ותמיד תישאר.
מסע חייך רצוף תלאות, שסופו ניצחון גדול, והוא פרק מופת, בתולדות חייהם, של דור העולים ממרוקו שלקחו חלק בבניין הארץ והמדינה.
אוהב ציון היית - ומבוניה הטובים של אשדוד, כך תמיד תיזכר.

גדלת בקזבלנקה שבמרוקו, התפרנסת ממלאכת כפיך במקצוע הסנדלרות, אבל הציונות, משכה אותך כנער צעיר לעלייה לישראל ולשירות צבאי משמעותי כלוחם בצה"ל.
לאחר סיום השירות הצבאי, חזרת למרוקו ושם הכרת את אמא, שתבדל לחיים ארוכים, התחתנתם והבאתם שלושה ילדים לעולם, את רותה, את מישל ואותי ועם פעוטות רכים הגעת שוב לארץ, הפעם כדי להישאר לתמיד.


עבדת בחברת סולל בונה והיית שותף בעבודות לבניית נמל אשדוד, ובהמשך גם המשכת לעבוד בו במחלקת ים.
פה בארץ, נולדו גם איילה ומירב, ומאז שקבעת את הבית שלנו באשדוד, הייתה לך רק מטרה אחת:
לעשות את הכל, כדי שכל ילד שלך יצליח. יגדל להיות אזרח תורם וימצא את מקומו הראוי לו.

אבא, לא היית איש של מילים רבות. לא היית מהדברנים.
אבל המעשים שלך – תמיד דיברו בעד עצמם,
השקט העוצמתי - חרט בנו תובנות, ששום שיחה לא הייתה יכולה לחולל.
למדנו ממך איך לעטוף באהבה,
למדנו ממך מהו סדר, על חשיבותה של מחוייבות למילה שיוצאת מהפה.
למדנו ממך על צניעות ואהבת אדם,
על התמדה,
על בריחה מריב והימנעות ממחלוקת.
על כך שהכל תלוי רק בנו,
ואם נאמין ונתמיד בדרך – נצליח.

לא דיברת איתנו על זה כל כך הרבה, כמו שפשוט הראת דוגמא אישית, שחדרה לעצמות.
אבא, אם זכינו בשנים האחרונות לעמוד לימינך ולימין אמא שתבדל לחיים ארוכים,
הרי שזה ללא ספק בגלל הדוגמא האישית שהראית לנו איך צריך לסעוד הורים.


בשנים האחרונות סבלת רבות,
אבל, כל מה שעניין אותך זה לא להפוך לנטל.
כמה סמלי הוא, שהלכת לעולם האמת בערב חג הסוכות,
כאשר המשמעות היא, שלא נוכל לשבת שבעה.
זוכים לכך רק אנשים צדיקים כמוך וכמו אחיך, חיים כנפו זיכרונו לברכה, ממנו נפרדנו בכאב רב בערב יום הכיפורים לפני ימים אחדים.

אבא אהוב ויקר שלנו,
אם היית פה איתנו, היית משתיק אותנו בתנועת יד,
לא היית חש בנוח עם שבחים או מחמאות,
אבל היום כשאתה נפרד מאיתנו ועובר לעולם שכולו טוב,
אתה יכול להיות שבע רצון וגאה.

הגשמת חזון של דורות,
וזכית להיות שותף יחד עם צעירים עולים רבים כמוך, להיות שותף בבניין המדינה שבדרך.
החלום מקזבלנקה, התגשם מעל ומעבר למה שאפשר היה לדמיין.
ניצחת אבא – ניצחת ניצחון גדול.

אני יודע שלא תנוח – וגם מלמעלה תמשיך לשמור עלינו.
אנחנו כולנו מתחייבים כאן, הבנות והבנים, הכלות, החתנים והנכדים,
לא נשכח אותך לעולם.
נשמור על אמא מכל משמר, בדיוק כפי שחינכת אותנו וכפי שאתה מצפה מאיתנו,
נמשיך את דרכך ומורשתך,
נטפח ונצעד, לאור הערכים שהנחלת לנו,
זו צוואתך לדורות הבאים – וכולנו נשמור עליה.

תודה אבא על הכל, סליחה אם פגעתי בך אי פעם. תמיד השתדלנו כל הילדים ואני באופן אישי בתוכם, לעשות למענך ולו מעט, ממה שאתה עשית עבורנו.

אנו נפרדים ממך היום בכאב גדול, אבל תישאר חרוט ונצור בליבנו לעד. בגן עדן תהיה מנוחתך ותנוח על משכבך בשלום.

יהי זכרך ברוך"