היה זה יום שישי קיצי רגיל - האם, כיום תושבת יד נתן - בזמנו תושבת אשקלון, שלחה את בתה בת תשעת החודשים יחד עם הגננת, שהסיעה את הילדים לגן. כמה שעות לאחר מכן, כשיצרה קשר עם הגננת על מנת לתאם את זמן איסוף הילדה, התוודעה כי בתה במיון בבית החולים. כששאלה את הגננת מה פשר העניין, זו ענתה כי לבתה עלה החום.

כאימא טרייה היא האמינה לכך, לדבריה, אך עדיין משום מה משהו בה טרם מצא מרגוע. כששוחחה עם הרופא בשיחת הטלפון שנחרטה בזיכרונה לעולמים, ניסה לברר הרופא האם לבתה יש אפילפסיה והודיע כי הצוות הרפואי פועל על מנת לייצבה. מששמעה זאת, הותקפה האם בהלה וחרדה - "איך זה יכול להיות, אני שלחתי ילדה בריאה לגן. איך ייתכן שכעת מייצבים את מצבה?"

יחד עם זאת לדבריה, אינה חשדה בגננת אלא להפך - הודתה לה על שהצילה את בתה. אולם החל מאותו רגע משהו בהתנהגותה של בתה, על אף שזו תינוקת בת שנה, השתנה. חמישה חודשים אחרי, שתי סייעות הגן התפטרו והגיעו לספר לה את שאירע. בתחילה היא לא האמינה למשמע אזניה, עד ששמעה זאת מפי ילדתה של אחת הסייעות שנכחה באותו יום ארור.

מיד כל הנקודות במוחה התחברו והתבהרו – ההבנה נחתה ואיתה גם תחושות התסכול והאובדן הקשות. מאז לדבריה, כבר התנהל תיק במשטרה כנגד הגננת שלא הודתה בכך עד היום, על אף עדותן של הסייעות. בזמנו היא מספרת, המקרה פורסם בכלי התקשורת, הגן נסגר כתוצאה מכך וכבר עברו הרבה מאוד מים בנהר.

לפני כ10 שנים החליטה האם לתבוע את הגננת בשם בתה על הנזק הגדול שנגרם לה, לו רק בכדי להבטיח את עתידה. לפני חודשיים לדבריה, התקבל פסק הדין, אולם הגננת הגישה ערעור להחלטת בית המשפט - מה שרק דוחה את הקץ.

כעת, היא פונה בקריאה נרגשת בתקווה לעזרה: "אין לי כבר כוחות, נגמר לי הכסף. אני לא יכולה להמשיך יותר. עם כל הקושי, אני פונה לציבור הרחב בבקשה לעזרה, במטרה לעזור לבתי היקרה שהיום נזקקת לעזרה אפילו בקשירת השרוכים. לא ייתכן שזה עוד נמשך - זה מעלה כל כך הרבה תהיות לגבי התנהלות המדינה."

כאמור, פצחה האם במסע גיוס המונים. עד כה גויסו כ60 אחוזים ע"י הציבור הרחב ונותרו עוד 9 ימים בלבד. להצטרפות וסיוע לחצו כאן