אלו עסקים יהיו פתוחים או סגורים בתשעה באב?
12.08.24 / 07:36
ערב תשעה באב - החל מ19:00 - עד 05:00 - כל העסקים יסגרו, אבל למחרת כבר יהיו פתוחים כולל מסעדות, גלידריות, בתי קולנוע וכו
כל מה שרציתם לדעת על תשעה באב - מה פתוח, מה סגור ולמה בכלל צמים?
הפרטים המלאים - כאן באשדוד נט
צום תשעה באב יחל השנה ב-12 באוגוסט, אור ל-ט' באב, ויסתיים ב-13 באוגוסט, מוצאי ט' באב. תשעה באב הוא יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני.
כניסת הצום: 19:28
יציאת הצום: 19:55
חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב’ הסמיך את העיריות וראשי הערים לאסור על הפעלת “בתי עינוגים”, כלומר מסעדות, ברים, אולמות אירועים וכדומה, בליל תשעה באב –
כך באשדוד, חלה חובה על סגירת כל בתי עסק יום שני בשעה 19:00 עד השעה 05:00. ביום הצום עצמו (שלישי) יישארו סגורים רק בתי עסק שעניינם “עינוג ציבורי”, כלומר בעיקר הופעות, הצגות תיאטרון או אירועי ספורט. סופרים ומכולות נסגרים בדרך כלל מוקדם בערב הצום וביום למחרת פועלים כרגיל.
על פי החוק אין להפעיל עסקים עסקים העוסקים במופעי תרבות כגון: תיאטרון, קולנוע, הופעות, קונצרטים וכדומה. החוק אף מציין כי עסק העוסק בספורט או משחק, גם הוא לא ייפתח.
האיסור על פתיחת העסקים תקף גם אם הדבר נעשה בחינם. בשנת 2002, בעקבות מחלוקות בפרשנות החוק, נוספה לחוק קביעה מפורשת האוסרת פתיחת בתי אוכל, כלומר מסעדות, זאת בהמשך לנוהג המקובל בישראל בימי אבל לאומיים כמו יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
החוק מעניק לרשויות המקומיות סמכות למנות פקחים שיופקדו על אכיפת החוק ויקנסו את העוברים עליו ב-2,600 ש”ח, על מנת לשמור על אופי היום שמציין את האבל על חורבן שני בתי המקדש.
מהו יום תשעה באב?
תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב.
למה צמים ומה אסור לעשות?
הצום הוא לזכר חורבן שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון נחרב על ידי צבאו של מלך בבל, נבוכדנאצר השני, בשנת 586 לפני ספירת הנוצרים. בית המקדש השני נחרב כמה מאות לאחר מכן, על ידי צבא האימפריה הרומית ובראשו המצביא טיטוס, בשנת 70 לספירה. תשעה באב הוא גם סיומם של שלושת השבועות, או ימי בין המצרים, שמתחילים בי"ז בתמוז.
לפי ההלכה, כל יהודי חייב להתענות ביום זה בחמשת העינויים – להימנע מאכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, יחסי אישות ונעילת נעלי עור. מלבד עינויים אלה נהגו להחמיר גם במנהגי אבלות: אין יושבים על כיסא עד חצות היום, אין מברכים ב"שלום", אין עוסקים בדברים בטלים המסיחים את הדעת מהאבלות, ואין עושים מלאכה שאינה חיונית עד חצות היום.
אין לומדים תורה ביום זה אלא בנושאים הקשורים לחורבן, כמו מגילת איכה או מדרשי החורבן, או בנושאים הקשורים לסבל האנושי כמו ספר איוב. נוהגים להחמיר במנהגי האבלות של תשעת הימים – הימנעות מאכילת בשר ומשתיית יין – עד חצות היום הבא (י' באב).
חולים שרופא אוסר עליהם לצום אינם רשאים להחמיר על עצמם. מי שיכול לצום אבל צריך ליטול תרופות, יבלע אותן כדרכו. אם לבליעת התרופה יש צורך במים – ישתדלו להשתמש בכמות קטנה (פחות מרביעית). אישה עד שלושים ימים לאחר הלידה – פטורה מלצום, לכל הדעות. מי שילדה בתוך 24 חודשים, ויש לה חולשה, יכולה לאכול ולשתות בצום של שנה זו. ילדים מתחת לגיל מצוות אינם חייבים לצום, ואין מחנכים לצום למספר שעות כשם שמחנכים ביום הכיפורים.
חיילים שהצום יכול לפגוע בפעולות מבצעיות שהם אמורים לבצע, פטורים מלצום, ויכולים ללכת בנעליים רגילות לצורך פעילות מבצעית. לקראת י"ז בתמוז ותשעה באב השנה, ובצל המלחמה, בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית הכין חוברת הוראות לחיילים בשטח – מהדורה מיוחדת של חוברת "הלכה כסדרה". על רקע ההיערכות להמשך הלחימה, התירה הרבנות הצבאית באופן חריג לקיים אימונים בימי הצום.
כחלק מהוראה זו, חיילים המתאמנים ביום הצום יחלו לצום ובמקרה שיחושו שאינם יכולים לצום תוך כדי האימון, יאכלו מעט כדי שיוכלו לחזור ולהתאמן בצורה מיטבית. על חיילים אלו להכין לעצמם אוכל שיהיה מראש במקום נגיש כדי שיפגעו כמה שפחות בשגרת האימון.
על פי הוראות הרבנות, חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית מחויבים להמשיך לאכול כדי לשמור על כשירות מבצעית. זאת תוך היוועצות עם רבני היחידות הפרוסים בכלל המתקנים הצבאיים ברחבי הארץ ובשדה הקרב.