במשך כחודש ימים שדודי שוורץ בן ה-29 מאשדוד היה מאושפז במצב קשה, כשהוא מורדם ומונשם במחלקת הקורונה בבית החולים אסותא בעיר, ובבית ממתינים ומתפללים לשלומו אישה, שנדבקה אף היא בנגיף, ושלושה ילדים קטנים.

אחרי ימים ארוכים של חוסר ודאות ולאחר שרבים מכל קצוות הארץ התפללו לרפואתו, מצבו החל אט אט להשתפר ודודי התעורר כשאינו מודע כלל להתרחשויות שהתרחשו סביבו בזמן שהיה תלוי בחוסר ודאות גמור בין חיים ומוות.

"רק כשהתעוררתי הבנתי כמה התפללו עליי" – הוא מספר. "איך אמר לי מישהו: "עם כל התפילות שהתפללו עליך, יש לך אשראי לכל החיים". אני בעצמי לא הייתי מודע כל-כך למצב שלי וגם לא רציתי לדעת. כל מה שרציתי הוא רק לחזור לעצמי כמה שיותר מהר".

"גם אחרי שהשתחררתי הביתה לא הצלחתי ללכת על הרגליים, התקשיתי לנשום ואפילו לישון בלילה"

בתחילה הוא שהה בטיפול נמרץ באסותא ולאחר מכן הועבר לשיקום בתל השומר שנמשך כשבוע וחצי לאחריו שוחרר לביתו, אלא שגופו טרם חזר למוטב ונראה היה כי הדרך לשיקום מלא עוד ארוכה. "אחרי חודש שהייתי מורדם, לא הצלחתי להזיז את היד או אפילו להסתובב על הצד" – הוא מספר.

"גם אחרי שהשתחררתי הביתה לא הצלחתי ללכת על הרגליים, התקשיתי לנשום ואפילו לישון בלילה. התחלתי טיפולי פיזיותרפיה ואחרי כשבוע התחלתי להרגיש שינוי מטורף והצלחתי לישון כמו שצריך. עד היום לא חזרתי ב-100%, אני עדיין מרגיש חולשה בגוף, אבל ברוך ה' אני מצליח לתפקד באופן מלא".

"מאז ההחלמה זכיתי לשוחח עם כמה משפחות שמתמודדות עם הקורונה ולחזק אותן"

למרות המסע המפרך שעבר בדרך להחלמה מלאה, אתמול (א'), דודי שב לראשונה אל מחלקת הקורונה באסותא, רק שהפעם במטרה לחזק את ידם של החולים המטופלים במחלקה ולארח להם חברה.

"מאז שהחלמתי זכינו אשתי ואני לשוחח עם כמה משפחות שמתמודדות עם הקורונה כיום ולחזק אותן" – הוא מספר כיצד נולד הרעיון להתנדב במחלקה. "הן התעניינו לשמוע איך עברנו את זה ומה חיזק אותנו בדרך. גם אשתי למעשה נדבקה בקורונה והייתה עם שלושה ילדים בבית בזמן שאני מורדם ומונשם, כך שיש גם את הצד של המשפחה".   

"באחד המקרים יצרנו קשר טלפוני עם חולה קורונה באסותא" – הוא מוסיף. "עברו עליו ימים לא קלים. שוחחתי עם הרב של חב"ד בבית החולים ומנהל משאבי אנוש של מכבי הרב משה גרינבוים, שלפי מה שהבנתי מטפלים בנושא, ואמרתי להם שאשמח להגיע למחלקה לחזק את המאושפזים או סתם לארח להם חברה. לאחר מכן יצרו איתי קשר ממחלקת משאבי אנוש בבית החולים ואתמול הגעתי לראשונה למחלקת הקורונה. היה מרומם מאוד".

"אנשים לא יודעים מה הצוות הרפואי במחלקת הקורונה עובר" – מבקש דודי להוסיף. "זה קושי אדיר לטפל בתנאים האלו, תחת חליפת המגן ומרחוק. גם למטופלים, שגם כך מתמודדים לבדם מבלי שהמשפחה יכולה לבקר אותם, זה לא פשוט בכלל". 

כמי שכנגד כל הסיכויים ניצח את המחלה ושב לקו הבריאות, דודי מבקש למסור לכל אותם חולים שמתמודדים כיום עם הקורונה: "הכי חשוב לעשות כמה שיותר פעילות, להניע את הגוף ולא לתת לו לנוח. לא ייתנו לכם סיכויים גבוהים לחזור לעצמכם, אתם חייבים להילחם בזה. אסור לשקוע, עליכם לדחוף כמה שיותר ולהילחם בגוף. אם אתם לא תחזקו את עצמכם אף אחד לא יעשה זאת בשבילכם".