על פי התביעה בחודש אוקטובר לפני כ-6 שנים, הצעיר שהיה אז תלמיד תיכון, השתתף בבריתה כשבשלב מסוים כספת כבדה ומלאת צ'קים שהייתה מונחת על 4 גלגלים,  נפלה על רגלו. הצעיר פונה לטיפול בבית חולים שם הובחן שבר בבוהן ורגלו הושמה בגבס. לאחר התאונה הצעיר החל לסבול גם מציפורן חודרנית בבוהן הפגועה.

במהלך המשפט שני הצדדים הגיעו להסכמה לפיה נגרם לצעיר נזק שמחייב פיצוי. בא כוחו עו"ד דותן לינדנברג טען בין היתר בתביעה כי בעלי אולם האירועים התרשלו בכך שלא דאגו להתקין כספת בטיחותית ותקינה באופן שלא תהווה סכנה לציבור וגם לא מנעו הישענות של אורחים על הכספת.

לטענתו, הצעיר שהיה עצמאי לחלוטין לפני התאונה, הפך  למוגבל והוא זקוק לעזרת צד ג' עקב נכותו התפקודית כי הוא מתקשה  בביצוע פעולות יומיומיות. בנוסף פחתו הנאות חייו תוך פגיעה בדימוי העצמי.

בכתב ההגנה חברת כלל ביקשה לדחות התביעה על הסף,  בין היתר בטענה כי האחריות על נפילת הכספת רובצת עליו או על בני משפחתו ובהמשך הציעה לשלם פיצוי זעום בסך 20 אלף ש" בלבד. בסופו של דבר  שני הצדדים הגיעו להסכמה כי הפיצוי יעמוד על כ-100 אלף ₪ והסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין. כאן המקום לציין כי מדובר בפיצוי גבוה יחסית לנוכח הפגיעה באצבע אחת בלבד.