כמה עולה אוטו חדש מהניילונים? ממש חדש. אפס קילומטר. מתברר שתלוי ממי קניתם. אודי עציון, בתחקיר מאלף שפורסם בשישי שעבר במוסף ממון של "ידיעות אחרונות", מגלה שיש הבדל גדול אם קניתם את הרכב החדש שלכם מהיבואן הרשמי או שקניתם אותו מחברת ליסינג שקנתה מהיבואן הרשמי. אותו אוטו, ממש אותו אוטו, אפילו אותו ניילון, אבל מחיר אחר. לגמרי אחר. מדינת ישראל הקומבינטורית חיה ובועטת גם בשנת 2017, והכול בחסות משרד התחבורה. קומבינה כשרה למהדרין.

נתח ענק של ישראלים, 20 אחוז לפי התחקיר (שזה המון), קונים את הרכב החדש שלהם מחברות הליסינג - וברור שהם צודקים. למה לשלם הרבה יותר על אותו דבר בדיוק? פראייר מי שקונה מהיבואן. הסיבה היחידה שבכל זאת קונים מהיבואן היא שאם קנית מחברת הליסינג נרשם ברישיון שאתה יד שנייה וברישומים של משרד הרישוי (ולא ברישיון עצמו) מצוין שרכשת מחברת הליסינג. איזה חארטה.

אני לא יודע מה עושה לכם הקומבינה הזאת, אבל אותי זה מרתיח. אז זה לא רק המילקי שבברלין הרבה יותר זול. גם בענייני רכב חדש דוחפים לנו את האלמנט כמעט מבלי שנרגיש. וכולם שותפים. המדינה, היבואנים, חברות הליסינג, משרד הרישוי, חברות הביטוח, השמאים, הסוחרים, כולם. יד לוחצת יד על הגב שלנו.

× × ×

אם למשל אתה קונה הונדה סיוויק מהיבואן הרשמי של הונדה, תשלם 132 אלף שקל עבור התענוג. ואם תקנה את אותה סיוויק האצ'בק 1,800 סמ"'ק אוטומטית (לדעתי, אגב, אחלה אוטו) - כאמור, אותה שנה, אותו ניילון, אותו ריח - מחברת הליסינג, שלא עשתה בו כל שימוש, כלומר אפס קילומטר, רכב חדש חדש, בדיוק אותו חדש כמו מהיבואן, אתה תשלם רק 111 אלף שקל. במילים אחרות: הנחה של 17 אחוז.

במקום להיכנס למשרד של היבואן אתה נכנס למשרד של חברת הליסינג ויוצא עם אותו אוטו בדיוק בהנחה משמעותית של כמה משכורות. בואנ'ה זה לא הולך ברגל ובטח לא בכביש. 21 אלף שקל פחות לאותה סיוויק מאותו יבואן, רק שאתה לא קונה ישירות מהיבואן אלא ממישהו שהיבואן מכר לו. אותו אוטו רק תלוי לפקודת מי אתה רושם את הצ'ק? לא יודע מה זה עושה לכם אבל לי זה לא עושה טוב בבטן. במילים אחרות אתם מוציאים עוד 21 אלף שקל מהכיס רק בגלל שקניתם את אותו רכב בדיוק ממשה ולא מחיים? זה הגיוני? מה זה הטמטום הזה? אבל המדינה מכריחה אותנו להיות מטומטמים, כי במשרד הרישוי רושמים את הרכבים אחרת וזה משפיע בהמשך ברגע שתרצה למכור את הרכב כיד שנייה.

× × ×

לכאורה פראייר גדול מי שקונה רכב חדש מהיבואן. יותר נכון להגדיר אותו כפסיכי. בואו נניח שאתם הולכים לקנות דירה. נניח שהקבלן מציע לכם דירה במיליון שקל וחצי. אבל אם אתם עוברים את הכביש וקונים את אותה דירה מהמתווך שקנה את הדירה מהקבלן, זה יעלה לכם 250 אלף שקל פחות - האם הייתם מהססים לרגע ממי לקנות?

אלא שלשוק הרכב יש כללים משלו, יש את בעלי הבית שלו, ואת הכללים קובעים רק אלה שמרוויחים הרבה כסף מהכללים שהם עצמם מכתיבים וקובעים. משרד התחבורה, למרבה הצער, נותן לזה יד. אצלם ברשומות מופיע אם קנית את הרכב מהיבואן או מחברת הליסינג שקנתה את הרכב מהיבואן. ולמה בעצם שבמצב כזה תירשם כיד שנייה? בהיעדר הסבר אחר אני מניח שזה נועד כדי לאפשר ליבואנים למכור את הרכבים במחירים מופקעים לנו הפראיירים. כי בהמשך יש משמעות אם אתה מוכר רכב יד ראשונה או יד שנייה, ובטח אם אתה יד שנייה מליסינג כביכול. איזה בלוף. איזו קומבינה בחסות המדינה. ולמה? כי יותר מדי אנשים מרוויחים מהקומבינה ונהנים. כנראה שיש להם השפעה.

× × ×

על מה ולמה פער המחירים? לפי התחקיר בממון היבואנים נותנים הנחות גדולות לחברות הליסינג, הרבה יותר ממה שהן נותנות לנו, ולכן חברות הליסינג יכולות למכור לנו את אותו הרכב ולגלם במחיר לצרכן את ההנחה הגדולה שהיבואן נותן להם. אני מנחש שהאנשים בליסינג לא פילנטרופים גדולים וכשהם מוכרים לנו את הסיוויק (או כל אוטו אחר) בהנחה כל כך משמעותית הם עדיין לא מפסידים. אולי אפילו הגיוני שהם מרוויחים עלינו לא רע. אז תארו לכם כמה מרוויח היבואן.

× × ×

קומבינות זה אנחנו, אבל הפעם זה נעשה בידיעת וברישיון משרד התחבורה, שמעודד את התופעה. הדבר משרת את היבואנים, את חברות הליסינג, את סוחרי המכוניות וגם את חברות הביטוח. הנדפקים הבלעדיים: אנחנו.

שוק הרכב יד שנייה מתומחר בעיקר על ידי השמאי לוי יצחק, וזה בסדר. מישהו הרי צריך לעשות סדר בבלגן. אבל מה ההיגיון מאחורי ההחלטה שברגע שאתה תמכור את אותה סיוויק יש הבדל במחיר השמאות בין סיוויק שקנית מהיבואן לבין סיוויק שקנית מחברת הליסינג, למרות שמדובר לגמרי באותה מכונית ללא שום הבדל. כולה מילה אחת במשרד התחבורה ששווה עשרות אלפי שקלים. על מה ולמה?

אז האינטרס של היבואנים ברור. ואת זה שמשרד התחבורה עובד כדי להגן על האינטרס הזה הבנו. אבל איך זה שהשמאים וחברות הביטוח משתפים עם זה פעולה? התשובה ברורה: הקומבינה מתאימה לכולם.

× × ×

ולסיכום הנושא הרשתי לעצמי לסדר את העניין בנקודות.
רישיון הרכב וההיסטוריה במשרד הרישוי לא צריכים להבדיל בין רוכש רכב חדש אפס קילומטר.

רכב חדש זה רכב חדש, ואם אף אחד לא נסע עליו אז מה פתאום לרשום אותו ברישיון בתור יד שנייה.

השמאים לא יכולים להפחית את מחיר הרכב רק בגלל שאת אותו רכב בדיוק, חדש מהניילונים, מכר לי משה ולא חיים.
הבעיה: אם הצדק ינצח המחירים ייפלו, ולא מעט עשירים יפסידו הרבה כסף.
המסקנה: הקומבינה תימשך.

המלצה: תקימו קבוצות רכישה לרכב חדש מהיבואן ואולי תקבלו מחירים קרובים למחירים שחברות הליסינג מקבלות.

שורה תחתונה? אם אתם מחפשים היגיון וצדק כנראה שאתם לא במדינה הנכונה.