בפסח העם נחלק לשניים. משהו כמו חצי-חצי, שני שליש-שליש או מה שתרצו: אלה שכבר שטפו את האוטו ואלה שמחכים לרגע האחרון, כי הרי תמיד לפני פסח יבוא הגשם המכוער הזה עם האבק והטיפות הגדולות וילכלכך לנו את האוטו כאילו חזרנו משירות מילואים בסיני (ומי שהיה - יודע). הגשם הזה הוא החלום הרטוב של מכוני השטיפה, בונוס משמים. ומי שכבר שטף ייאלץ לשטוף שוב. אותו כנ"ל עקרות הבית שניקו את החלונות ושכחו להגיף את התריסים. הגשם הזה מגיע בכל פסח בדיוק כמו הגשם בפורים. אבל תמיד יש סיכוי שהשם ירחם.

× × ×

נהג מונית התוודה בפניי שאת האוטו הוא שטף שבועיים לפני הבלגן, כי אם יחכה לשבוע האחרון הוא ייאלץ להמתין יום שלם במכון השטיפה ואז הלכה הפרנסה. אז הוא שטף קודם, אבל יודע שהגשם המיטפטף והמיטנף (איפה השיר איפה) בוא יבוא, אבל העיקר שהמונית שלו כשרה לפסח.

מהיום, כלומר מאותו רגע בו שטף את הטקסי, וזה היה לפני כמה ימים, אסור לעלות למונית שלו עם אוכל. מונית כשרה לפסח. כמה מפתיע שהרבנות עדיין לא לקחה חסות על העניין הזה. חוששני שבגללי זה יקרה החל מפסח הבא. "תקפידו לנסוע רק במוניות שיש להן הכשר של הרבנות", יזהירו החברים ויגזרו את הקופון. ואחרי זה תהיה מונית בהכשר הבד"צ או מונית בהכשר הרב מחפוד או בית יוסף, שהרי גם אצל הרבנים יש כשר ויש כשר אפילו לגרסתם. אם הרב שמעון אומר שזה כשר הרי שזה לא אומר שזה באמת כשר אלא אם כן הרב יהודה ייתן את החותמת. עובדה שככה זה עובד.

× × ×

גם במכון השטיפה העם נחלק לשניים, שזה משהו כמו 90 אחוז ועשרה אחוזים. העשרה אחוזים נמצאים בשטיפה, ה־90 אחוז מחכים בעצבנות בתור המשתרך, למרות שכלפי חוץ ישחקו אותה קול. איפה האדיוט שיחכה שלוש שעות בתור רק כדי שישטפו לו את האוטו? כאן בישראל.

לא יודע איך זה בחו"ל אבל לא מאמין שמישהו שם מחכה יותר מחמש דקות בתור לשטיפה. פה אתה צריך לקחת יום חופש. אי אפשר לקבוע תור מראש, אי אפשר לעקוף את התור עם בקשיש קטן, כי בענייני שטיפה אף אחד לא יוותר לך על התור שלו גם אם תגיד שיש לך רק שאלה או שהשארת ילד חולה בבית. למכון השטיפה יש חוקים משלו.

כדי להקל על העניין הקימו במכונים שמכבדים את עצמם, ואין מכון שלא מכבד את עצמו, חדרי המתנה. ספות ישיבה, כיסאות, קפה, מים קרים, טלוויזיה, "לאישה", חלון שצופה על הזירה, ועוד מעט בטח יפתחו גם יציע מכובדים לבעלי המרצדס והב.מ.וו, כי הרי אי אפשר לתת אותו היחס למאזדה 3 הכסופה ולפורשה הלבנה. או שאולי יקימו מכונים מיוחדים לרכבי יוקרה, כי לא הגיוני שהפורשה תסכים שאותו סמרטוט שניגב את המאזדה ילטף גם אותה. לא הגיוני בעליל (ואולי בעצם יש כבר כאלה ואני לא מיודע).

× × ×

שאלת השאלות היא אם וכמה להשאיר טיפ. אני בעד להשאיר, לא אוהב את הקמצנים שמתעקשים שבעל הבית ידאג לשוטפים שלו, מה עוד שבדרך כלל אתה ממלא את המיכל ב־30 ליטר ומקבל עיתון, כוס קפה ושטיפה בחינם, לא כולל שבתות וחגים, אבל כולל את היום בו עם ישראל כן מגיע בהמוניו. בשטיפה חיצונית אפשר לוותר על הטיפ, כי המכונה עושה את זה בעצמה וכמעט אין לך קשר עין עם המפעיל, כך שאין את ה"לא נעים", אבל ברגע שהגעת לשטיפה פנימית אין בררה. טיפ משאירים והשאלה היא רק כמה.

ואחרי שהחלטת כמה תמיד אתה שואל את עצמך האם לתת לשוטף את הטיפ לפני השטיפה, באמצע או רק כשהוא גומר ואתה כביכול בוחן את טיב העבודה ומצ'פר בהתאם או קונס בהתאם בתירוץ שנשאר לכלוך על החלון.

לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. אם אתה נותן טיפ בהתחלה אתה תלוי לגמרי במוסר העבודה של השוטף. אלה שנותנים בתחילת העבודה אמורים להשאיר סכום מכובד כי חמישה שקלים הרי לא יגרמו לאיש שלך לשטוף בפרך. ספק אם עשרה שקלים יספיקו, ככה שאנחנו מדברים על שטר של 20 מינימום, אבל ברגעים שלפני פסח, ואם אתה באמת רוצה אוטו כשר לפסח שיעבור את ההכשר של הרב מחפוד, או לפחות ייתן לך הרגשה שעשית כל מה שצריך כדי לרצות את בורא עולם, שטר של 50 ירגיע לגמרי את המצפון. יש מכונים שגובים מחיר אלים במיוחד עבור שטיפה כשרה לפסח. אין לי מושג מה זה בדיוק אומר, אולי הם מצחצחים את הצמיגים ומחלצים מהחריצים פירורים אחרונים של חמץ, אבל זה רק מבהיר שחג פסח הוא החג של השוטפים.

ובחזרה לעניין הטיפים ולשאלה מתי הכי כדאי לתת. באמצע העבודה אתה כבר יכול לזהות עם מי יש לך עסק ואז להחליט אם צריך לתת לו עוד פוש קטן כדי שישקיע באוטו שלך עוד כמה דקות או לגשת אליו עם שטר של 20 ולהגיד לו איזה משפט מנצח כמו "אני סומך עליך שתעשה עבודה טובה" ולדחוף לו את השטר בלי שאף אחד ירגיש.

מי שממתין עם הטיפ יותר מדי צריך לקחת בחשבון שככל שהדקות נוקפות השוטף מנסה לאבחן מה גובה הטיפ שיקבל ואם בכלל, והמחשבות פוגעות בביטחונו העצמי ובריכוז. כל עיכוב מגביר את החשש שהוא אוטוטו הולך לאכול אותה עם האוטו שלך. הוא גם יודע שהסיכוי שלו לקבל טיפ מאלה שמכרכרים סביבו ומחלקים הוראות הפעלה הינו קלוש ביותר. כי ככה זה בחיים, כן חג, לא חג, יש כאלה שגם במכון השטיפה מה שהכי חשוב להם זה לא לצאת פראיירים. הימור שלי? הם מאלה שיחכו לגשם וייתקעו בגללו עוד שעה בתור בשטיפה של פסח.