שמחתי לקבל השבוע את החוברת החדשה של הלמ״ס העוסקת בסקר חברתי בדגש איכות הסביבה וקיימות, ועוד יותר שמחתי למצא את אשדוד ותושביה מובילים מדדים חשובים בסקר המדובר! פוסט חגיגי שלי באשדודנט העושה סדר בנתוני הסקר ולקראת השנה החדשה שתהיה ירוקה יותר, וטובה יותר.

מהו הסקר החברתי?

הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ועל רווחתה, הבוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. סקר זה אשר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר 2014 עד אפריל 2015 עסק בהרחבה בנושא איכות הסביבה - ִמחזּור, חיסכון במים, חיסכון באנרגיה ועוד. במסגרתו רואיינו כ-7,100 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5.2 מיליון איש בגילים האלה.

בסקר נחקרו בהרחבה היבטים שונים של איכות הסביבה, באמצעות שאלות המתייחסות לנושאים הבאים:  פסולת ומיחזור, אנרגיה, צריכת אנרגיה, שימוש במים, שטחים פתוחים וצרכנות סביבתית.

באופן כללי תוצאות הסקר מראות כי רוב הישראלים נוהגים להעביר בקבוקי פלסטיק למחזוּר וקיימת מודעות רבה לקיומם של מתקני מחזור לבקבוקים באזור המגורים. לעומת זאת, פחות ממחצית מהאוכלוסייה נוהגים להעביר למחזור נייר וקרטון ושיעור המחזור יורד עוד יותר כשמדובר במחזור סוללות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה והחזרת תרופות.

ומה באשדוד? מרוצים מאד

57% מהאוכלוסייה מרוצים משירותי האיסוף למחזוּר באזור מגוריהם. מבין הערים הגדולות בראשון לציון השיעור הגבוה ביותר של מרוצים (76%), באשדוד 70%, בפתח תקווה 66%, בתל-אביב-יפו 63%, בחיפה 55%, ובירושלים 32%- מרוצים משירותי האיסוף לִמחזוּר באזור מגוריהם וזה בהחלט הזמן והמקום לפרגן לאגף תפו״ח בעיריית אשדוד ולאנשיו המסורים על העבודה הטובה והקפדנית בהצבת תשתיות למיחזור ופסולת בעיר, על הקשבתם לצרכי התושבים ועל השמירה על הניקיון.

אשדוד מובילה גם במיחזור בקבוקי פלסטיק

כשני שלישים (67%) מהאוכלוסייה נוהגים להעביר בקבוקי פלסטיק למחזור. השיעורים הגבוהים ביותר נמצאו בערים נתניה (84%), אשדוד (83%) ותל אביב-יפו (82%). ביתר הערים הגדולות שיעור הממחזרים נע בין 69% ל-76%, למעט ירושלים שבה שיעור הממחזרים נמוך ממחצית - 48%.

מענין היה גם לקרא את ממצאי הסקר בנושאי צרכנות נבונה, אשר לה השלכות כידוע כלכליות ובריאותיות. ניתן לראות כי 64% מהנשאלים מעדיפים מוצרי מזון תוצרת הארץ, אך מנגד פחות מרבע מהנשאלים השתמשו בשקיות רב-פעמיות בעת הקניות.

מעיר קיימת לעיר מקיימת

חשוב לציין כי התשובות משקפות את הידע של הציבור לגבי תפרוסת אמצעי הִמחזוּר, ולא בהכרח את התפרוסת בפועל כמו גם דיווח עצמי אודות השלכת פסולת למיחזור ולא נתונים משקליים כמותיים.

לתפיסתי אלו נתונים משמחים ומסקרנים גם יחד, בעקבותיהם אני תוהה ממה נובע הפער בין העמדות המצוינות שמציגים המרואיינים בסקר ולבין אחוזי המיחזור הנמוכים בפועל בעיר ובישראל בכלל ואיך אפשר לצמצם את אותו פער?

אם נחזור לשנים האחרונות בהם התקיים הסקר, נראה כי ידע סביבתי אכן מהימן הוטמע לאורך השנים בהצלחה יתרה באמצעות מערכות ההסברה והחינוך העירוניות אם מטעם העירייה ואם מטעם איגוד ערים לאיכות הסביבה-ידע שמביא לעמדות סביבתיות ברורות כפי שמובא בסקר ההנ״ל. אותו ידע אמור להוות בסיס להתנהגות פרו-סביבתית (תכל׳ס לצאת ולמחזר, שמירה על הניקיון במרחב הציבורי, אקטיביזם חברתי סביבתי) אך זו האחרונה אינה מתרחשת בעוצמה, לא רק באשדוד כמובן אלא בכל הארץ הסובלת מאי-שמירת הניקיון ברשות הרבים ומשיעור מיחזור נמוך בפועל- 20% מסך הפסולת הביתית. כאן המקום לאמץ כלים חדשניים ופעולות רוחביות חוצות סקטורים לשם חיזוק וביסוס של אותה ״מודעות סביבתית״ (כפי שמובאת באיור שהוספתי מתוך המחקרים שלי) על מנת לקדם עיר מקיימת וחברה בריאה.

שרון מרק, בעלת הבלוג ״הדבר הירוק הבא״, מרצה לקיימות וסביבה,

חוקרת בבית ספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב,

כותבת המאמר ״בל תשחית: מודעות סביבתית ברובע החרדי באשדוד״ (לינק)

איורים באדיבות דוח הלמ"ס