צילום:  Copyright Pierre Poulain - www.photos-art.org

לפעמים אני חושבת לעצמי: "אם היו לי שעות נוספות ביום,  ימים נוספים בשבוע...”

"אולי אם אני אעשה מאמץ להזדרז, “לתקתק", אני אספיק יותר ואז יהיה לי יותר זמן?...”

בספר קטן ומקסים בשם "מומו" (של מיכאל אנדה) מסופר על גנבי הזמן. הם מגיעים אל מספרה ומסבירים לספר שאם הוא יעבוד מהר יותר ויפסיק לבזבז את הזמן - הוא יחסוך זמן. הספר מתחיל לספר מהר את כל הלקוחות, לא מדבר איתם, לא מקשיב להם, לא נהנה מהעבודה שלו כמו פעם ואין לו בכלל זמן פנוי כמו שחשב. כדי לחסוך זמן נוסף, הוא מפסיק לטפל בתוכי שלו, מכניס את אמא שלו לבית אבות, מפסיק להרהר מול החלון וכו' וכו', בסופו של דבר הוא חי חיים אומללים ועצבניים.

יש לנו שעון על היד, על הקיר, על מסך הסמרט-פון ובמחשב, אנחנו רואים מול עינינו כיצד הדקות והשעות זזות ואיך הימים חולפים. למרות זאת, הזמן הוא סוג של חידה, לפעמים דקה נמשכת נצח ולפעמים שעה יכולה לעבור מבלי שנרגיש. יש זמן כרונולוגי שחולף בשעון ויש זמן שהוא חוויה פנימית שתלויה במה שעושים או במה שקורה.

בחוויה הפנימית יכולים להיות רגעים שבהם הזמן נעצר מלכת והאדם נמצא מחוץ לזמן. זו חוויה מיוחדת של השתהות, תחושה של התעלות מעל טרדות היומיום. הרגשות והמחשבות משתתקים, הרעש הפנימי, הדאגות, ההחרטות, התכנונים, הספקולציות, המתח,  כל זה נעצר, ולמרות זאת או בזכות זאת, אנחנו מרגישים בחיים.

יש אנשים שחווים זאת בזמן שהם עוסקים באמנות, בשעת ריקוד או ציור. אחרים חווים זאת כשהם עושים פעילות מאתגרת או מסוכנת, כמו טיפוס הרים או נהיגה על אופנוע. לפעמים חווים את זה במדיטציה, או כשנמצאים בטבע מול הר עצום או מול שקיעה. הזמן נעצר, אנו צוללים מתחת לגלים הסוערים של החיים ומשהו שקט אבל ברור מתרחש.

בליקוטי מוהר"ן מסביר רבי נחמן: "כשהשכל גדול ביותר, הזמן נקטן ומתבטל", כלומר, שתחושת הזמן קשורה לתפיסה של האדם. כאשר האדם מתעלה ומשתמש בחלק הגבוה יותר של המנטל שלו - הזמן קטן ואפילו מתבטל. זוהי התחושה של ההתעלות שהזכרתי קודם, ההתעלות היא לא דבר שקורה לנו מבלי שנשים לב. היא דורשת מאמץ להתעלות מעל המחשבות הקטנוניות, לשים את העיקר מעל הטפל, לבטא יותר מעלות בחיים שלנו.

הרעיון של "שכל גדול יותר” חוזר על עצמו בפילוסופיות שונות במושגים שונים: "מנטל גבוה”, "מיינד טהור”, ומסביר לנו שוב ושוב, שלמנטל יש שני כיוונים – למטה ולמעלה, אחד אוטומטי והשני דורש מאמץ, הראשון מוביל למתח והשני להתעלות...

האמנם כל מה שאנחנו צריכים זה עוד זמן?!

“כשם שיש לכם עיניים לראות בהן את האור ואוזניים לשמוע בהן צלילים, כך יש לכם לב לחוש בו את הזמן. וכל אותו זמן שאינו מורגש בלב, אבוד הוא" (מתוך הספר "מומו” של מיכאל אנדה).

מוזמנים לקורס 'פילוסופיה כדרך חיים' שייפתח ב- 17.11 באקרופוליס החדשה אשדוד. הקורס יעסוק בשאלות המהותיות על האדם והעולם, וינסה לתת תשובות פרקטיות לחיים.

הרצאת הכרות בכניסה חופשית ב- 10.11 יום ג' בשעה 20:00  / שיעור התנסות חינם ב- 17.11

רחוב דקר 26 ב' רובע ד' אשדוד |  08-8506226 | www.newacropolis.org.il