ההאטה הקיימת במשק, כפי שנרשמה כבר בנתוני הרבעון השני של 2014, צפויה לגבור בעקבות ההשלכות של מבצע צוק איתן, שבוודאי יפגעו בצמיחה בחודשים הקרובים. כתוצאה מכך צפויות הכנסות המדינה ממסים לקטון, דבר שיביא לגידול טבעי בגירעון לסביבות ה–3%. 

גם ביטול הכוונה להעלות את מס ההכנסה בשנה הבאה, ביחד עם תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר, מגדילים כבר את הגירעון בכ–0.5%. בנוסף, מערכת הביטחון צפויה לדרוש תוספות תקציביות שראש ההמשלה הצהיר כי הן מחויבות במציאות.

על אלה צריך להוסיף את החששות כי ההתאוששות העולמית תהיה נמוכה מהתחזיות, דבר שצפוי לפגוע ביצוא גם ב–2015 — ובכך לפגוע עוד בצמיחה ובגירעון. כל אלה מביאים לכך שישראל נמצאת בסכנה של גלישה לגירעון של 4%–5% ב–2015

מכאן דורשים בכירים רבים במשק מהממשלה – לקבל החלטות כלכליות קשות (כמו העלאות מסים, ביטולי פטורים ממסים וקיצוצים בתקציב).

הרעיון - כיצד לנצל את המצוקה כדי להפריח את המדינה?

למה לחשוב שלילי? למה לדבר על גזרות? למה לא לחשוב במונחים של פריחת המשק במונחים חיוביים –

ממשלת ישראל, אם רק תחשוב מחוץ לקופסה, להוציא למכירה, לכלל תושבי ישראל – זכויות ל 500 אלף יחידות דיור עתידיות.

500 אלף יחידות שאינן מפותחות שימכרו כבר היום לכלל הציבור הרחב ואשר יהיה ניתן לממשם למכירה על פי חוק - החל מ 7 עד 17 שנים מיום הקנייה.

500 אלף יחידות דיור אלו המהוות את הצריכה של מדינת ישראל לדירות חדשות במשך 7 שנים.

אם נניח שהמדינה תמכור 500 אלף יחידות דיור כשהשקעה ל500 אלף רוכשים, לפי שווי של כ200 אלף ₪ ליחידה לא מפותחת ולא מתוכננת (כשהן אינן תלויות מיקום אלא יחושבו על פי מדד ממוצע ארצי) הרי שתיווצר הכנסה מידית של 125 מיליארד שקל לתושבי המדינה.

מי יוכל לקנות?

ל2 מיליון בתי אב בישראל תהיה הזכות לרכוש יחידת קרקע לדיור (זכות ליחידת קרקע באוויר), אולם רק 500 אלף בתי אב יזכו לרכוש את יחידת דיור אחת כששאר מיליון וחצי בתי האב שלא ירצו או לא יוכלו לשלם עבורה.... יקבלו פיצוי כספי בסך של 50,000 ₪ על זכותם בקרקע.

כלומר - מדובר על מכירה בסך של 125 מיליארד ₪ מהם – 50 מיליארד ילכו לקופת המדינה ו75 מיליארד יתחלקו בין כ1.5 מיליון בתי אב בישראל (כאמור 50 אלף ש"ח למשפחה).

התוצאה:

קופת המדינה תתעשר ב 50 מיליארד ₪ נוספים באופן ישיר.
בנוסף -  75 המיליארד הנוספים, שיחולקו ל1.5 מיליון בתי אב, יתגלגלו ברובם במשק (מי ביקש שופינג ולא קיבל) ויעניקו מנוף אדיר לעסקים הקטנים והבינוניים ולכלל כלכלת ישראל כפי שלא היה מעולם.

מנוף ה75 מיליארד  יגדיל את ההכנסות ממיסים, יצור עשרות אלפי מקומות עבודה, ישקם עסקים קורסים, ייתן דחיפה למיליון וחצי משקי בית (למי יותר ולמי פחות) ויתרום למורל הלאומי.

כמה תפסיד המדינה?
באותן 7 שנים היא רק תרוויח המון  שכן כספים מחסכונות פרטיים, יהפכו להשקעות לקופת המדינה ולקופתם הפרטית של 75% של שאר תושבי המדינה וכן יש לזכור שבמהלך 7 השנים הראשונות המדינה תוכל להמשיך לשווק קרקעות לבנייה מידית כרגיל.

אז מה יהיה בעוד 7 שנים?

מדינת ישראל תוכל לתכנן את עצמה מראש להקטנת ההכנסות ממכירת קרקעות עתידיות, אך בכל מקרה תהנה מדמי השבחה, פיתוח וכו' של קרקעות אלו.

מדינת ישראל תוכל להשקיע את הסכומים האדירים שיכנסו מהמכירה ומהגדלת ההכנסות ממיסים לטובת מנועי צמיחה שיבואו לידי ביטוי בעוד מספר שנים...וכך, כפי שעשה פרעה בעצת יוסף – לתכנן את 7 השנים הטובות לקראת 7 השנים שבהן יהיו פחות הכנסות ממכירת קרקעות.

לא זו בלבד, תנופת הבנייה שתיווצר באותן 7 שנים שהציבור ישחרר קרקעות לבנייה, תניע את גלגלי המשק קדימה בכל הפרמטרים (תנופת בנייה = צריכת ריהוט/אלומיניום/מוצרי אמבטיה/חשמל ועוד ועוד ועוד).

למה דווקא עכשיו?

כי שנים אלו הם שנים בהם המשק העולמי בצניחה. כי אנו נמצאים במצב חרום כלכלי וכל פגיעה נוספת בכיס של הציבור, עלולה למוטט את המשק.

בתקופת המשבר, בארה"ב שחררו סכומי עתק לציבור כדי להניע את הגלגלים. לנו אין את היכולת הזו, אבל יש לנו מה שאין לרוב מדינות העולם המערבי - קרקע בבעלות מדינה.  

הצדק החברתי:

לא מדובר כאן בהפרטת הקרקעות לגופים עסקיים ותאגידים גדולים, אלא מהלך שבו 100% מבתי האב בישראל יוכלו  להרוויח ממנו (25% יוכלו לרכוש זכות ליחידה אחת בודדת ואלו שלא יוכלו או ירצו לממש את זכותם, ייהנו מפיצוי כלכלי במזומן).
זהו גם ממוש הזכויות על הקרקע אכן שיכת לכלל התושבים במדינת ישראל  לבעליה האמיתיים (זכות אותה עד היום המדינה מכרה לספסרי קרקעות שגרפו הון עתק על חשבון האזרח הקטן) היום כלל האזרחים יוכלו ליהנות מזכותם ואיתם כלכלת המדינה.

 מדובר גם על תהליך של פיזור העושר באופן הכי שיוויוני שאפשר בין כלל האזרחים בישראל.

אם כך...אז על אותו המשקל, למה לא להשתמש למשל ביתרות הדולרים או להדפיס כסף?

אז זהו שלא...אי אפשר להשתמש ביתרות הדולרים שיש לישראל, כי הן לא שייכות למדינה. זה כמו להציע לבנקים להשתמש בפיקדונות של הציבור כדי לשלם משכורות למנהלים שלהם.

כמו כן, בעתות משבר, מלחמה למשל, עלול המשק להזדקק לאמצעי לחימה, לתרופות, לנפט או לחומרי גלם חיוניים שתמורתם משלמים בדולרים.

גם הדפסת כסף היא תהליך מדומה - יוצרים יש מאין - כלומר בלוף לתקופה קצרה. אולם בהצעה שאני מעלה כאן, אני מציע לנייד את הכסף מקופות חסכונות לאפיק השקעה (קרקע) כשהכסף מתנייד בתוך גבולות המדינה.