תושבי אשדוד היקרים, ה' עליהם יחיו, ברכת שמים מעל עליכם ועל אשר לכם,

מסורת מקודשת היא בידי קהילות וישיבות "שובה ישראל" בכל מקומות מושבותיהם, שקיבלו על עצמם בכל שנה, בערב שבת פרשת יתרו - בה קוראים אנו על מעמד מתן תורה, לקבל את פני השבת כשעה לפני הזמן הנקוב בלוח, ולקיים בכך בהידור את מצות תוספת שבת.
בשנה זו, נחזיק במנהגנו בכל תוקף ועוז, ואדרבה, זו העת והזמן להתחזק במצוה רמה זו ביתא שאת ובמשנה רוממות.
בספרים הקדושים מבואר, שמעלות השבת וסגולותיה הן כה רמות ונשגבות, עד כי סגולות השבת לא מסוגלות להשפיע על תחומי הגשמיות בחיינו, אלא רק על התחומים הרוחניים, וזאת, מפאת גודל ועצמת קדושת השבת והשפעותיה. עם זאת, כן ניתן להשיג ולהשפיע על עצמנו סגולות וישועות אף בתחומים הגשמיים, כהצלחה בפרנסה, בריאות ועסקים מבורכים, באמצעות שמירת תוספת שבת. שכן התוספת ענינה הוא המשכת קדושת היום הקדוש על יום חול, וכמידה זו מושך האדם על עצמו מהשפעות הקודש על תחומי החול והגשמיות, וזוכה משמים להרחבת פרנסתו ושאר עניניו הגשמיים, ובכל צרה שלא תתרגש עליו רח"ל, הרי ירחיב לו ה' ישועה ומזור כהרף עין.

האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' מגור זיע"א הוסיף על בסיס רעיון זה ואמר, שבכח תוספת שבת ניתן לזכות לכפרת עוונות, גם לעוונות חמורים רח"ל אשר בדרכי התשובה הרגילות קשה מאד לזכות לכפרה עליהם, וביאר בזה, שאדם המקבל על עצמו תוספת שבת הרי נוהג הוא בעצמו בהנהגה של הרחבת גבולות הקדושה והמשכתן על ימי החול והמעשה, וכנגד זה גומלים לו בשמים בהרחבת הנהגת החסד והרחמים, ויכפרו לו על עוונותיו וחטאיו.   

רבנו ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, הוסיף ודרש על הפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת" כי לשון 'שמירה' האמור כאן הוא מלשון המתנה וציפיה (על דרך "ואביו שמר את הדבר"), ומשמעותו היא כי על האדם להמתין בציפיה לשבת, ולהכין את עצמו לקראתה, ולעמוד על משמר השבת מבעוד יום, וכדבריו של הרמב"ם בהלכות שבת (פרק ל', הלכה ב') "מצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך. וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלכה".

ודעו ידידי, כי קבלה היא בידי מפי אבותי ורבותי, גדולי ישראל זצוק"ל ואלו שעמנו לאורך ימים, כי בכל עת שהיו ישראל זקוקים לדבר ישועה ורחמים, הן בעניני הפרט והן בעניני הכלל, והיו מבקשים עצה מזקני הדורות, היתה תשובתם כי ראוי מאד להתחזק בקבלת שבת קודם זמנה וקבלת תוספת שבת, וכדאית היא השבת, שעליה נאמר "כי היא מקור הברכה", שמכוחה וזכותה יושפע שפע רב, ואכן, מעשים ועובדות אין ספור בידינו על ישועות, נסים ונפלאות שזכו בהם מקבלי שבת קודם זמנה.

ועתה אגלה בפניכם מצפונות מחשבותי ותחושת חדרי לבי, כי הנה קהילתנו הקדושה, ועליה על צבא תלמידיה, ידידיה ואוהדיה, עומדת בעזרת ה' בפני ימים טובים, ימי ברכה ושגשוג, הצלחה וישועה. אחים אהובים! תקופה עכורה זו שנכפתה עלינו, באה לנו ללא עוול בכפינו, ואך ורק מתוך שיקולים צרים ואכזרים של גורמים שונים, העושים שימוש בהפחדות, הטרדות ומעללים שונים אשר אין כאן המקום לפרטם.
ואגלה ואומר, כי כל ימים אלו ותהלוכותיהם באו לנו לשם מטרת תיקונים מגלגולים אחרים וכפרת עוונות על הכלל ועל הפרט, ועלינו לשים את מבטנו לשליחות קודש זו, ולא להיטרד ולהיבהל מלשונות רעות וקטרוגים שמקורם לא טהור.
ועל כולנה, כי הנה זכינו והקב"ה ברוב רחמיו פתח לנו פתח כחודו של מחט להטיב עימנו, ולהחיות אותנו ואת קהלנו, ולפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ואנו תפילה ותקוה כי ילך הפתח ויתרחב כפתחו של אולם, עד כי יקויים בנו "ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עימו".     

ואמונת אבותינו בידינו, כי אין הדבר תלוי אלא בנו, וככל שיותר נחזק עצמו ובני ביתנו בתוספת קדושה וקביעת עתים לתורה ועשיית מצוות וחסד, ובפרט כאמור בערב שבת זו, נקבל אנו וכל בני משפחתנו את השבת כשעה קודם זמנה, כמנהגנו במשך השנים בכל ערב שבת פרשת יתרו, וכמו שדרשו חז"ל "זכור ושמור" - כי 'זכור' משמעותו היא לזכור את השבת וקיום הלכותיה, ומשמעות 'שמור' היא לחזק את הסובבים אותנו ולעמוד על משמר השבת בקרב ידידינו ובני משפחותינו.

ונישא יחדיו תפילה, כי זכות השבת, וזכות תוספת השבת, וזכות התורה - עליה קוראים אנו בשבת זו - תעמוד לנו ולכל משפחות תלמידינו, ידידינו ומקורבינו האהובים כל אחד ואחד, ושפע הברכה, ההצלחה והסיעתא דשמיא יומשכו עלינו בכפל כפליים, ושפע רב בכל העולמות.  

כעתירת אוהבכם