אייך הפכתי להיות סקפטי
28.08.13 / 22:08
עד לא מזמן הייתי נאיבי, אהבתי להיות כזה – להאמין בכוונה הטובה, במדינה האהובה, בבשר שאני קונה מהסופר, במנהיגי המדינה, בשיקול הדעת של אלו שמנווטים וקובעים את חיינו, בחברות הביטוח ועוד...
והנה עם השנים התחלתי להבין שמשהו פה דפוק או נדפק:
פתאום מסתבר שבשרים שמגיעים לרשתות השיווק, הם לא בהכרח ראויים למאכל אדם...אייך זה יכול להיות?
האם שמן הזית הוא אמיתי? אייך לא הרי כתוב שהוא כתית מעולה...
האם תאריך הפג תוקף שונה או שהוא המקור?
פתאום מסתבר שהפנסיה שלי ושל בני ישראל, מונחת על קרן הצבי או יותר נכון לומר על גלגל הרולטה של חברות הענק, שרבים גוזרים עליה קופונים מוגזמים, מושכים לעצמם מהכסף שלי משכורות ענק, משקיעים אותה אצל החברים לקוקטיילים או לקופונים בעזות מצח ו...העולם שותק!
כשנתניהו היה שר האוצר הוא הסביר לנו (כמו שהוא יודע) למה חשוב להעביר את החסכונות שלנו לידיים פרטיות והנה הידיים האלו גזלו רבים וטובים שעתידם נחתך ושל הבאים לוט בערפל מוחלט, זאת בזמן שהחבר'ה זוללים ממנה בלי אחריות ובלי בושה.
חשבתי שלמנהיגי המדינה ישנם תוכניות כמעט בכל תחום ומסתבר שאצלם הכול מקרי, הכול נדחה לרגע האחרון, למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות מחרותים ו...הנה שוק הדירות מתפוצץ לנו בפנים!
הכותרות זועקות ומפחידות אותנו ממגפת הפוליו ולמוחי מחלחלת המחשבה שאולי יש כאן עוד איזו שהיא קומבינה....?! אולי החבר'ה נתקעו עם מלאי של מאות אלפי חיסונים במחסן משנת 2005 ומחפשים לעשות קופה אז....עושים איזו בדיקה באיזה ביוב, מפעילים מכבש הפחדות ולחצים... ו....יאאלה יש כסף בקופה וכשיש כסף יש שמרוויחים והרבה.
טוב, אל תבנו על מה שאני אומר אבל הסקפטי שבי שואל ותוהה ואני עונה ש.. הכול יכול להיות.... כמה ביזניס עושים ועשו על הנאיביות שלנו? כמה קופונים גזרו על הלחם, החלב ועל קורת הגג שלנו?
רק לא מזמן שילמנו על הטלפונים הניידים שלנו מאות ואלפי שקלים בחודש כי חשבנו שזמן אויר הוא סיפור יקר... מסתבר שזמן אויר עולה אפס ומה שיקר זה התיאבון של חברות הענק. עד שבא איזה צרפתי חמוד והוכיח לנו שבפחות מ100 שקל לחודש אפשר לדבר ללא הגבלה ועוד להרוויח יפה.
החזירים יללו ואמרו שזו סכנה! מהי הסכנה? הסכנה היא שהם ירוויחו פחות ואז יהיה לנו רע! והנה החזירים מרוויחים רק מאות מיליונים בשנה לאחר שחתכו את המחירים לעשרות שקלים בחודש והנה אנחנו מדברים חופשי והנה התפנו לנו מאות שקלים בכיס והנה מישהו דואג לקחת אותם בחזרה ע"י קיצוץ חד בקצבאות הילדים, בהעלאת המיסים והמע"מ שחלילה לא נתרגל להרים את הראש מהמים...
פעם התרגשתי מנאומים פטריוטים חוצבי להבות וצמרמורת הייתה עוברת בגופי כשגדולי האומה דברו על עתיד המדינה, על ערכים, על ערבות הדדית ועוד.
היום, כשאני מאזין למנהיגי ם אני מחפש את הקומבינה!
למה השר כץ רוצה לבנות רכבת עד לעפולה? עם מי הוא תפר עסקה? מי יהיו הבעלים החדשים של הנמלים בישראל? למה שהם יגרפו את הכסף לכיס ולא האשדודים שעובדים בנמל?
כשראש הממשלה הבטיח שכחלון יהיה יו"ר מנהל מקרקעי ישראל, כבר אז נקרעתי מצחוק, כשהוא יוצא בהכרזות אל מול פני האומה על מהפכות, אני משוכנע ב55% שהוא מתכוון למה שהוא אומר וב85% שהוא לא יממש את מה שהוא אולי מתכוון....(מאיפה המצאתי עכשיו 55 ו85 אחוז? סתם, אני מושפע מהאווירה והחרטה מסביב)
עצוב לי שהפכתי לסקפטי, הרבה יותר כייף להיות נאיבי, להאמין בטוב, באהבה, במוסר, במנהיגי האומה, לחשוב שיש דרך ושמאחורי הדרך ישנם אנשים שהם חכמים מאוד, מעמיקים ואחראיים...
אבל כמו שתמיד עבריין עם נשק קר או חם ינצח במריבה את מי שרוצה להיאבק בידיים חשופות והגונות, כך בפוליטיקה, הדמגוגים שאין להם חוקים, שמוכנים לשקר, להפחיד ולרמות, ינצחו את ההוגנים והאצילים שבסה"כ רוצים להיאבק למען מטרה נעלה.
אני מחפש לסיים בנימה אופטימית....אבל זעקת המשפחות שקיצצו להם מאות שקלים בחודש, ערב החגים ועם תחילת שנת הלימודים...מהדהדת בי.
האם אפשר היה אחרת? כן, בטח שכן. אם רק היה חוזר לשכון כאן הצדק.
וסליחה על הנימה הסקפטית.