מה הקשר והדימוי של סילוקם של בחורי ישראל לבין חורבן בית המקדש?

ואפשר לבאר ולומר: כל אדם אשר בא לעולם הזה בא להשלים ולתקן את תיקונו, זהו לתקן עולם במלכות שד-י, לכל אחד מאיתנו יש תכלית בחייו ולכן אלו שחיים בלי עשיה רוחנית תמיד מרגישים ריקנות ומחפשים שקט ומזור לנפשם. אך ביותר צריך האדם לחפש מה יעודו ותפקידו בחיים וכאשר האדם משיג ומתקן ומשלים את יעודו מחזיר את נשמתו לבורא עולם שלמה ונשמתו מגיעה למקום הנוח והטוב אשר בה שוכן האור והרוגע. ומי שאינו משלים את תיקונו חי חיים כאדם נרדף, חיים כאדם שאיבד משהו ומחפש אותו, חיים אשר תכליתם עצבות ויגון ומשקיטים את המצפון או בשמחות ועוללות או בכעסים ומריבות, המרמור מתמשך כל ימי חייהם.

וכאשר הקב"ה רואה שאדם זה לא משלים את תכליתו או לא הולך בכיוון להשלים את תכליתו בעולם ומגדיש סאה של עוונות, מלאך המות נוטל את נשמתו ואז חוזר האדם בגלגול לנסות להשלים את מה שחסר.

ולכן הרבה פעמים שצעירים ובחורים מתים בקוצר ימיהם מדוע?, משום שהשלימו את החסר להם מגלגלול שעבר וכך נפשם מגיעה לחלק ולנחלה הרוחנית והנפשית, אם כן בחורי ישראל שמתים בקוצר ימים מסמן את סוף התכלית של נשמתם בעולם הזה.

ועל פי זה יובן, הנה הקב"ה ברא את בית המקדש הראשון ובית המקדש השני אשר נחרבו ואחרי כן ברא את השלישי והקשו המפרשים, מדוע הקב"ה לא ברא את השלישי ראשון, כך לנצח היה עומד בלי כל היסורים שבני ישראל עברו בבית ראשון ובבית שני, גלויות, שיעבודים, רדיפות?,

אלא תרצו המפרשים: משל הדבר למה הוא דומה למלך אשר היה בטיול במדינה אחרת רחוקה ושם על שולחן המלך ידידו אכל פרי אשר מעולם לא ראה ולא טעם, שאל המלך את יועציו ועוזריו: מדוע אין בארצנו את הפרי הזה. אמרו לו: הפרי הזה גודל רק בארץ הזו והאקלים של הארץ שלנו והאדמה אינו מתאימה לו. ביקש המלך להביא זרעים של הפרי הזה לארצו ולהתחיל לגדל את הפרי הזה, מיד הביאו את טובי מומחי האנשים המבינים בפרות ובעבודת הארץ, אמרו המומחים בכדי שהפרי הזה יתרגל לאדמה ויוכל לתת פרות טובים כבארץ זו צריכים לזרוע את הזרע באדמה פעם ראשונה וכאשר הארץ תתחיל להתרגל לסוג עץ זה תקרעו אותו מהאדמה, אפילו שעדיין לא נתן פרות ואחרי זה שוב לזרוע את אותו זרע של העץ באדמה זו וכך אחרי כמה פעמים האדמה תתרגל לסוג פרי הזה ותוכל להוציא מהפרי הזה פרות טובים.

כך בית המקדש הראשון, כשנבנה בפעם הראשונה על ידי שלמה, האדמה, העולם, האנשים עדיין לא יכלו לקלוט ולהבין ולחיות עם הדבר הקדוש והמקודש בית המקדש, לכן בסופו נחרב. אך אפילו לאחר שנחרב משהו ממנו נשאר בתוכנו כך מובא בפסוק: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם", עצת בניית המשכן, בית המקדש מתחיל משכן בלב בכל אחד ואחד וזה ושכנתי בתוכם. וכך עברו שנים רבות נבנה בית שני הבית שני גם הוא אפילו שנחרב השאיר בתוכנו יותר יכולת לקבל בתוכנו את הבית השלישי, כאותה אדמה אשר מעת לעת מתרגלת לסוג הפרי החדש וכך כשהציפיה וההשתוקקות והיסודות בנפשנו יהיו בנויים להכיל בתוכנו את בית המקדש השלישי אז יבנה במהרה בימנו.

וזה מה שמובא באיכה: קשה מיתתם של בחורי ישראל כחורבן בית המקדש, שאף הבחורים שנפטרים צעירים הם חלק מתיקון של הנפש להגיע לתכלית, למקום הנרצה ולכן ההשואה בין החורבן לבחורים שמתים בקוצר ימיהם אחד הוא. העבודה שלנו בימים אלו ביותר צריכה להיות איך בונים את הנפש, איך בוררים את הנרצה ואת הלא נרצה, איך מוצאים מה התיקון שלנו בעולם ואיך מתדבקים במטרה הזו בלי לסטות ימין או שמאל.

אלו ימים של חשבון נפש, ימים של התבוננות, ימים שהשמחה אסורה בהם וגם העצבות אינה חלק מעם ישראל, אלא המרירות על חורבן בית המקדש והמרירות על ההסתכלות של קמצא ובר קמצא אשר עליהם חרבה ירושלים, אשר תיקון מעשיהם גם בימים אלו אשר רואים אנשים שטועים ומרחיבים ומגדילים את הגלות איך למתק את הדינים, להחזירם בתשובה ולהזהר לא להיות חלק ונחלה עימם.

ברכה והצלחה ונזכה בע"ה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.