והנה, בכל שנה בפרשת יתרו, עולה בליבנו הקושיה: הנה בעשרת הדיברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". וקשה, מדוע לא מוזכר אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתיך, אשר בראתי את השמים ואת הארץ שזה ראשית העולם, מדוע נאמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים ?.

אלא אפשר לבאר ולאמר: הנה בני ישראל עמדו במעמד הר סיני וראו את הקולות ואת הברקים ובחוש ראו דברים נשגבים, מעל הטבע ואף תחית המתים חזו כדברי חז"ל: "נפשי יצאה בדברו", כאשר הקב"ה אמר "אנוכי ה' אלוקיך", יצאה נשמתם של כל עם ישראל והקב"ה הוריד טל של חיים והחייה אותם.

אם כן, באותה שעה עם ישראל היה באמונה חזקה בהקב"ה, אך היה אפשר לעלות בדעתם או להמשך הדורות, "הנה ה' עיזוז וגיבור וכו'", אך אולי רק לדברים הגדולים כבריאת העולם או כירידה להר סיני בקולות וברקים, אך לדקדוקים ודברים קטנים, כאשר היה בארץ מצרים, זה האלוקים לא משגיח ונתן את זה בידי המזלות או כח אחר.

לכן במעמד הנשגב והנורא אשר כולם כאיש אחד ובלב אחד הבינו והתחזקו באמונתם בהקב"ה. עמדו וקיבלו והבינו "אנוכי ה' אלוקך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", ה' המוציא אותנו ודקדק: "הוא ולא מלאך" ובודאי בלי שום כח אלא "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא".

גם על הפרטים הקטנים ואף ביותר, ה' הוא המשגיח והוא המכוון ואין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם כן גזרו עליו מלמעלה.

ולכן נאמר בעשרת הדברות: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אשר בראתי את העולם.

ונשתדל לחזק בנפשנו בכל רגע לידע ולהאמין שכל רגע הקב"ה משגיח בכל צעד ושעל שלנו וכל החוטא בסתר נפרעים ממנו בגלוי.

ונתחזק במעשנו ובאמונתנו אמונה אמיתית ובריאה בבוראינו.

ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו ונזכה לגאולה וישועה ולתקן עולם במלכות שד-י.