וכך מצאנו בפרשת השבוע אצל יוסף הצדיק: "וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידיו". ובמדרש תנחומה מובא: פוטיפר רשע היה, אם כן כיצד רואה שה' איתו?, אלא שם ה' לא היה יורד מפיו של יוסף, נכנס לשמשו (את פוטיפר) היה יוסף אומר: ריבונו של עולם אתה הוא בטחוני, אתה הוא פטרוני, תתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני. ופוטיר היה שואל אותו: מה אתה מתלחש, שמא כשפים אתה עושה לי והוא משיבו: לא, אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך. לכן נאמר "וירא אדוניו כי ה' איתו".
ומובא בחז"ל: מכיון שכך הייתה הנהגתו של יוסף נתקיים בו "בכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" יוסף הצדיק ה' עזר לו בכל מעשה ידיו ומכל הזכרת ה' בכל מקום נשמר וניצל ועלה והצליח. כך יזהר וישמר האדם בכל עינין שם שמים יהיה שגור בפיו.
וידוע המעשה המובא באוצר המדרשים: מעשה באדם עשיר שהיה נדיב לב ובעל צדקה, אך ליבו לא היה שלם באמונה ובהשגחה פרטית ובליבו חשב תמיד כי את כל עושרו בכוחו ובעוצם ידו רכש את הכל. באחד הימים יצא לשוק על מנת לקנות שוורים, בדרך פגע בו אליהו הנביא שנראה כסוחר, שאלו אליהו: להיכן אתה הולך?, ענה הסוחר ואמר לו: לשוק אני הולך לקנות שוורים, אמר לו אליהו: אמור אם ירצה ה' אם יגזור ה' יתברך, השיב לו הסוחר: הנה הכסף בכיסי והדבר תלוי רק בי. אמר לו אליהו: אם כך אתה אומר לא תצליח במעשה ידיך.
וכך היה, המשיך הסוחר בדרכו נפל הארנק מכיסו בלי שהרגיש, לקח אליהו את הארנק והניחו ביער על סלע גבוה במקום שלא רואים אנשים, הסוחר הגיע לשוק, אחרי יגיעה וטורח גדול בחר את השוורים, החל משא ומתן, אחרי זמו ארוך סיכמו את המחיר, כשחיפש הכסף לשלם לא מצא, חזר לביתו בבושה וחרפה ושיברון הלב גדול.
אחרי זמן שוב לקח כסף ויצא לעיר לשוק לקנות שוורים, באותו היום נדמה לו אליהו כזקן וחזר על שאלתו כבפעם הקודמת, כשראה אליהו שעדיין לא למד מהפעם הקודמת אמר לו אליהו הנביא: אמור אם ירצה ה' או בעזרת ה', אך הסוחר נשאר בשלו ולא אמר אם ירצה ה' וכו'. הפיל עליו אליהו הנביא תרדמה ולקח הארנק ושם אותו באותו מקום היכן שהארנק השני היה. כשהתעורר הסוחר לא ידע את אשר היה איתו ועל הארנק אשר אינו עימו, הגיע לשוק והחל במשא ומתן עם סוחר השוורים ,לאחר ויכוחים רבים הגיע למחיר המקובל על כולם כשבא לשלם הנה בושה גדולה הארנק לא נמצא איתו. חזר לעירו בבושה גדולה מאוד.
אחרי זמן שוב לקח אותו ארנק עם כסף ויצא לעיר לקנות שוורים, פגש בו אליהו הנביא בדמות נער, שאלו: להיכן אתה הולך?, ענה ואמר לו: אם ירצה ה' לקנות שוורים בעזרת ה'. אמר לו הנער: בבקשה אם תצטרך עזרה להוליך את השוורים לעירך תזמין אותי, אמר לו הסוחר: אם ירצה ה' זה מה שאעשה. הגיע לשוק ואחרי משא ומתן הסכים על המחיר וקנה את השוורים, הלך ותפס את הנער והשכירו להוליך את השוורים. כשיצאו מהעיר השוורים התנתקו ממנם ורצו לתוך היער הנער והסוחר רצו אחריהם עד אשר הגיעו לסלע עם שני הארנקים עם הכסף. כשהגיעו לעיר נעלם הנער, הבין הסוחר שזה היה אליהו הנביא.
ואפשר לבאר ולאמר על מדרש חשוב ומחזק זה, אותו סוחר היה בעל חסד וכח הצדקה עומדת ומצילה ומצוה גוררת מצוה, לכן מן השמים זכה לגילוי אליהו להשיבו למוטב ולהביאו לחזק בפיו את שם ה' שיהיה שגור בפיו כל הזמן.
ה' יזכנו ליראת הרוממות ולגאולה שלמה בקרוב ממש.